ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי מאמרים פרשת השבוע ספר שמות פרשת בא שָׂחַקְתִּי
מאמרים בנושא
שבע יפול צדיק וקם- תובנות מפרשת בא
משה שינפלד
השפעת הסביבה
אהרן לוי
לשחות נגד הזרם
אהרן לוי
צופן הגאולה - הרהורים לפרשת בא
אהרן לוי
אורלוגין ההתחדשות
יהודה רובן
מאמרים נוספים
שאלות דומות
ומושב בני ישראל בארץ מצרים
נח גוטמן
שָׂחַקְתִּי
פרשת בא דוד ברוורמן
מדוע נצטווינו לספר לילדינו על ההתעללות של הקב"ה במצרים? מתי הקב"ה מנהיג עולמו בהנהגה של צחוק?

משל הודי מפורסם מספר על עובר אורח שבא באחד הימים אל כפרו כשהוא רכוב על פיל ענק, הכפריים הנבערים מעולם לא נתקלו בחיה האימתנית. האורח לן בכפר והכניס את הפיל לאורווה חשוכה חסרת חלונות, שישה כפריים סקרניים נכנסו בלילה לאורווה,  בכדי לעלות על  טיבה של החיה. וכיון שלא יכלו לראות מאומה, החלו למששה, כדי לקבוע מה טיבה. הראשון פגש בחדק וטען בקול גדול: פיל הוא בעצם צינור גדול". השני שמישש את הרגליים ענה לעומתו: "שטויות! אין זה אלא אילן גדול מהלך". השלישי, שנגע באזן הפיל החליט : "זה עלה ענק". הרביעי ליטף את בטן החיה ואמר בבטחה: "פיל זה קיר חזק". החמישי שאחז בשנהב החלק והחד, טען:" זו  חנית ענקית מהלכת !" השישי נגע בזנב הפיל והשיב לכולם: "כולכם טועים! זה בס"ה חבל קשה". כל אחד מהם  מחזיק בידו רסיס אמת וע"כ בטוח בצדקתו. אך לו היה באורווה מעט אור...

נאמר בפרשתנו הציווי: "וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרִַים... וידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ד' " (שמות י א-ב)

יש להתבונן בפשר הציווי לספר לבנינו ולבני בנינו את ה"התעללות" של השי"ת במצרים, מדוע להתמקד ב"התעללות" ולא בניסים ובנפלאות שבעשרת המכות?!  יותר מכך הלא נאמר בגמרא בסנהדרין : "  "אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: מאי ד-כתיב: "ולא קרב זה אל זה כל הלילה" (שם י"ד כ') באותה שעה בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא. אמר להן הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה לפני?! " .

נקודה נוספת  להתבוננות, פרשות אלו  עוסקות רבות  בתגובת  פרעה. משה ואהרון מנהלים כל העת משא ומתן עם פרעה, שבו הוא מבקשים בקשה מוגבלת - ללכת לעבוד את השי"ת שלושת ימים במדבר. משא ומתן זה עובר שלבים שונים: בתחילה מסרב פרעה לחלוטין; אחר כך הוא ניאות להעניק להם פסק זמן לעבוד את ד', אך בתנאי שזה יעשה במצרים. לאחר מכאן  הוא מסכים לאפשר להם לצאת אל המדבר, אך הוא מתנה  שרק הגברים ילכו, וכו' וכו'  ובשלב הסופי, לפני מכת בכורות, מתפוצץ המשא ומתן סופית על רקע דרישת משה לקחת למדבר גם את המקנה - הצאן והבקר. יש להבין מדוע נזקק משה לכול המו"מ  המתיש הזה? וכי צריך הקב"ה את הסכמת פרעה על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים?! הלא עם ישראל יכלו לצאת בשקט ובשלווה בזמן מכת החושך, שבמהלכה לא יכלו המצרים לזוז? ומדוע מדגישה התורה בתחילת הפרשה הבאה כי פרעה שילח את העם - "ויהי בשלח פרעה את העם"?!

התשובה לכך נעוצה במילה אחת שמבאר רש"י את המושג: "התעללתי" – "שָׂחַקתי". המושג התעללות בתורה הוא לשון "צחוק" כפי שמבאר במפורש הרמב"ן את המילה: "התעללתי": "וטעם התעללתי" - כי אני מצחק בו, שאני מכביד את לבו ועושה הנקמות בו כטעם: "יושב בשמים ישׂחק ה' ילעג למו ". (תהלים ב' ד')

על פסוק זה בתהילים מבאר המלבי"ם  שזו התשובה לפסוקים הקודמים בפרק  המתארים את אותם מלכי ארץ ורוזנים שהתאחדו להילחם בד' ובמשיחו, ושאל דוד המלך ע"ה מדוע   הקב"ה יושב שותק ואינו מענישם?! ע"כ הוא  משיב:

"מה "שיושב בשמים ישחק" הוא כי בזה "ילעג למו", ורצה לומר על פי מה שכתוב על הפסוק בקהלת (ז' ג') : "טוב כעס מִשְּׂחֹק  "- טוב כעס שהקב"ה כועס על הצדיקים בעולם הזה משׂחוק שהקב"ה משׂחק על הרשעים, כי השׂחוק יש לו ענין מיוחד מבכל המידות שבכל המידות לא יתראה שינוי בין הפועל והמתפעל, הפועל יכעס והמתפעל יקבל עונש, הפועל ירחם והמתפעל ירוחם, לא כן השוחק על רעהו, הפועל שוחק ונדמה שטוב לבו, והמתפעל יקבל בושה וכלימה, וע"כ המשיל בזה את הצלחת הרשעים, שהגם שנראה שד' שוחק ואינו כועס עליהם, הם מקבלים בזה אך כלימה וחרפה במה שיגדל עונשם פתאום כשיתמלא סֶאַתם... מה שנראה שיושב בשמים ישחק ואינו מענישם הוא מצד שילעג למו, וע"כ קראו תחלה "יושב בשמים" שזה ציור על שנראה כאילו מסתיר פנים ועל השמים כבודו ובלתי משגיח אבל מצד שהוא אדון כל הארץ ילעג למו".

לאור דברי המלבי"ם ניתן לבאר את הציווי לספר לא רק את הניסים אלא גם את ה"צחוק" שעשה הקב"ה עם פרעה הרשע ועמו. פרעה בשיגעון גדלותו הגיע למצב שאליו טרם הגיע איש לפניו: הוא ראה בעצמו כמתחרה כביכול לקב"ה, ישות עצמאית ובלתי-תלויה; הוא טען שברא את עצמו, כפי שקראנו בהפטרת השבת שעברה: "לי יאורי ואני עשיתיני"; ובחמש המכות הראשונות חיזק הוא עצמו את לבו וסירב לשלח את ישראל על אף שראה שאין הוא מסוגל לעמוד מול כוחו של הקב"ה.

גם לו היה פרעה נשבר ומחליט בעל כורחו לשלח את בני ישראל הוא היה מסביר זאת לעמו שעשה זאת משיקוליו העצמאיים והבלתי-תלויים לתועלת האומה המצרית ... על מנת להוכיח לכול שפרעה טעה ושאיש איננו יכול למרוד בקב"ה צריך היה לחזק את לב פרעה בחמש המכות האחרונות - ליטול ממנו את הבחירה החופשית ולגרום לו לפעול בהתאם לרצון ד', ולא כרצונו. זהו פשר ההתעללות בפרעה ופשר ההתרוצצות סביבו והמו"מ אתו: הקב"ה רצה להראות לפרעה ולעמו שאין הוא אלא כלי משחק וצעצוע ביד השי"ת ושביכולתו של הקב"ה ליטול את הבחירה ממי שמורד בו. אך יותר מאשר להראות לפרעה ולעמו הרשעים והאכזריים, היה כאן מסר כפול ומכופל לעם ישראל. וזאת נלמד מפרשיית "עשרת המכות".

אם נשכיל להתבונן נוכל להפיק מפרשות אלו לקח חשוב עבור כל יהודי באשר הוא. מלמדנו מרן הנצי"ב מוואלז'ין זי"ע (מובא בתוספת ביאור בספר "מזקנים אתבונן") שיש הנהגה של ההשגחה העליונה שאותה ניתן לכנות בשם: "צחוק". והיא באה לידי ביטוי מיוחד בעשרת המכות, הבנת תכליתה של הנהגה זו, היא המפתח להבנת דברים רבים, הנראים לנו כחסרי פשר.

עצמת המכות שניתכו על המצרים הייתה מעבר לכל אפשרות של הסבר טבעי, אך פרעה וחרטומיו עשו כל שביכולתם לטשטש את הרושם. המכות נתנו בהדרגה, מכת דם למרות הסבל הנורא שבה, נתן הקב"ה אפשרות לחרטומים לעשות גם הם, המצרים סובלים פרעה סובל אך לא מתקפל. כך גם בצפרדעים. לחרטומים ניתנה האפשרות ליצור צפרדעים. אך כאן התחילו סימני שבירה אצל פרעה, הוא ביקש שיתפללו עליו לד'.   ולכשנתבונן נראה שבכול מכה ומכה לעולם לא כילתה המכה את כול שניתן לכלות, תמיד נשאר למצרים "גלגל הצלה" שבו יכלו לתלות בו את תקוותם. לדמיין את ההשליה שעדיין לא אבדה תקוותם. במכת "ערוב" נהרגו רבים. אך גם נשארו. כך במכת "דבר" ובמכת "ברד".

וביותר מכך, משה רבינו בכבודו ובעצמו הזהיר את פרעה ועמו לפני מכת הברד, שיכניסו את רכושם אל תוך ביתם. ובסופו של דבר אותם בהמות שנצלו ממכת ברד בהמלצתו של משה הם אלו שרדפו אחר בני ישראל להשיבם מצרימה!! המצרים עלזו ושמחו על אותם בעלי חיים שנשארו בחיים בביתם. במבט של אנשים קצרי רואי מתעוררת לה הטענה לו משה לא היה ממליץ להם להכניס את בהמתם לביתם לא היו למצרים  בעלי חיים לרדוף אחרי בני ישראל?!

אך לאמיתו של דבר לכשנתבונן במה שאירע אחר כך, כשעושים את הסיכום הסופי מתברר שלא זו בלבד שלא זו בלבד שלא  רק שמצרים לא הרוויחו מכך אלא עם אותם בהמות הם צללו על קרקעית ים סוף!!...

כלומר, ב"זכות" זו שמכת הערוב לא כילתה את הכול, "זכו" המצרים למכת "דֶבר"... כי אם לא היה נשאר כלום,  מי  היה סופג את מכת ה"דבר"?... וכך הברד השאיר משהו  ל:"ארבה"...   וכן הלאה הדרך בכל עשרת המכות, כל מכה "השאירה" לחברתה כר נכבד לחבוט בו.... בכל מכה היו המצרים שמחים במה שנשאר כי הם ראו את ההווה, אך הרואה את העתיד בורא עולם הראה לכולם שאין כאן שמחה כי אם צחוק.... זהו: "יושב בשמים ישחק למו".

הנהגת הקב"ה עם הרשעים מתאפיינת בהסתרה רגעית אך בלעג וקלס לבסוף. למרעית עין נראה ש"דרך רשעים צלחה" הם צוהלים ועולזים בכיכרות, רומסים כול דבר שבקדושה. העומד מהצד כואב ודואב: "למה רגשו גויים"?! אך התשובה היא: "יושב בשמים ישחק למו", אם נשכיל למעט סבלנות ואורך רוח, ואז תראו שכל "הצלחתם" היוותה הכנה למפלה, הכול היה מתוכנן מראה להפליא עד פרטי פרטים. כפי שקרה לפרעה ולעמו, כך קרה לכול רודפי עם ישראל לדורותיהם. מסר זה עלינו להעביר לילדינו ולדורות הבאים: כדי לנסות להבין את הנהגת הבורא צריך  לדעת שהתמונה הנגלית לעין בשר היא חלקית,  פרטים קטנים בלבד המעוותים את האמת! אך כשהתמונה תתבאר ותתבהר יכירו וידעו הכול : "וידעתם כי אני ד' " כמאמר חז"ל: "נאמן להפרע מו הרשעים, ונאמן לשלם שכר לצדיקים".



לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תהילים
תוכניות רדיו
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
השקפה ואמונה
תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  נושאים:  
RSS |  נוספים: