ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
עריכת שחיקה עריכת שחיקה
נקודה למחשבה ערכים
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תופעת השחיקה הינה תופעה מוכרת הפוגעת במרבית בני אדם במהלך חייהם. אדם בחר מקצוע, השקיע מספר שנים בלימודים אינטנסיביים ויצא לשוק העבודה חדור שליחות והתלהבות, אלא שעם הזמן, הבעירה הפנימית דועכת. הלהט והסיפוק מפנים מקומם בהדרגה ללחץ, אכזבות ותסכולים מצטברים. תחושה רעה חוברת לתסכול מתמשך, ואלו יוצרים שחיקה בנפש האדם.

                                         שחיקה



תופעת השחיקה הינה תופעה מוכרת הפוגעת במרבית בני אדם במהלך חייהם. אדם בחר מקצוע, השקיע מספר שנים בלימודים אינטנסיביים ויצא לשוק העבודה חדור שליחות והתלהבות, אלא שעם הזמן, הבעירה הפנימית דועכת. הלהט והסיפוק מפנים מקומם בהדרגה ללחץ, אכזבות ותסכולים מצטברים. תחושה רעה חוברת לתסכול מתמשך, ואלו יוצרים שחיקה בנפש האדם.

השחיקה מפוגגת את שרידי ההנאה וקמצוץ ההתלהבות שעוד נותרה, דבר שפוגע בתפוקה יעילה, ביצרנות וברוח היזמות. העובד החביב עשוי לפתח טינה כלפי חבריו לעבודה ומצבו עלול להידרדר עד לייאוש ודכאון. הנפש השחוקה תאותת על מצבה באמצעות סימפטומים פיזיולוגיים כמו עייפות כרונית ואכילה מופרזת.

מה מניע את השחיקה וכיצד נמנע אותה?

רבים טוענים כי המנוע החזק ביותר בחיי האדם הוא חיפוש אחר משמעות. נביא לכך דוגמא מרכישת רכב: הקונה זקוק לרכב נח, קומפקטי ושאינו זולל דלק. אך הוא יעדיף לרכוש רכב מכובד יותר, הגם שהוא יקר מכפי יכולתו, כיוון שלרכב יש משמעות עבורו מעבר לכלי תחבורה. הוא מסמל סטטוס חברתי, מעמד סוציו אקונומי ועוד. כשהוא קונה רכב – הוא לא קונה כלי תחבורה אלא את המשמעות שהרכב מסמל עבורו. ועל כך הוא מוכן לשלם.

כך גם בבחירת מקצוע. האדם אינו בוחר מקצוע וייעוד על פי שיקולי נוחות, ידע וכישורים. כי אם על פי המשמעות שהמקצוע מייצג עבורו. כך למשל, רפואה- בד"כ השיקול בבחירת מקצוע זה היא המשמעות המיוצגת במקצוע – תרומה קיומית לעולם, הצלת חיים, הטבעת חותם ועוד.

משמעות התפקיד מתעצמת במהלך הלימוד והאדם הופך לאידיאליסט מושבע לתפקידו. כך הוא מתחיל את עבודתו; צעיר, נחוש וחדור אנרגיה להגשמת חזון חייו. אידיאליסט במיטבו.

אלא שאט אט המציאות תופחת על פניו. הדמיון האידיאלי מתנפץ לחופי העולם הריאלי. הצפיות הגבוהות אינן בהישג יד ומיד. האידיאליסט מתקשה לנחות אל קרקע המציאות וכל אי הצלחה או חסם בדרכו מתפרש ככישלון. לא רק ככישלון מקצועי אלא כישלון אישי. אל תחושת הכישלון יתווספו גם רגשות אשמה. האדם אינו מבחין כי דמיונו הוליכו שולל, הוא משוכנע שהמציאות היא אכן כפי שצייר לעצמו ורק הוא, באשמתו, כישלון מהלך שלא ראוי להגשים את המשמעות שבתפקיד.

לעיתים, הציפיות הלא ריאליות נוצרות ומושפעות משנותיו הראשונות של האדם. מפעפעת באדם תקווה או אשליה שפצעי הילדות יקבלו מזור ונחמה באמצעות העיסוק המקצועי. כך למשל, פגשתי רופא שבילדותו חווה דחיה וחוסר הערכה. הוא ייחל לנפש קרובה שתהווה לו כתף, משענת ותמיכה, אך זה לא היה בנמצא. הוא בחר שלא במודע במקצוע הרפואה, מתוך משאלה סמויה לרפא בעזרתה את פצעי ילדותו- לקבל הערכה והוקרה, להוות דמות משמעותית ותומכת לאנשים במצוקה.

אלא שבמפגש כואב עם המציאות הוא נוכח כי גם רופא לא תמיד מוערך, גם הוא לעיתים חסר אונים ולא יכול להיות המלאך מושיע. או אז הוא חווה שבר על שבר – התמודדות עם אתגרים שלא היה ערוך להם והציפיה הכמוסה – לרפא את פצעי הילדות- ששבה להכאיב כמורסה מדממת.

אנשים בוחרים שלא במודע במקצוע המסייע להם לשחזר פצעי ילדות ומייחלים לספק את הרעב הרגשי מהילדות באמצעות העיסוק בהווה. ציפיה שאינה תואמת כלל את המציאות.

כמובן, אין בדוגמא זו להשליך על כלל הרופאים אלא להדגים את השפעת חוויות העבר על הענקת משקל כבד ולא פרופורציוני למקצוע בהווה.

שלב התחלתי זה בו נפגש האידיאליסט עם ההלם והאכזבה, הכישלון וההאשמה הוא שסולל את הנתיב לשחיקה.

נציין עוד מספר גורמים לשחיקה ובהם הצמאון לידע והכמיהה להיות אהוב. שתי ציפיות שלעולם לא יתממשו. לא נוכל להקיף את כל הכמות הידע הקיימת בתחום בו אנו עוסקים ולא נוכל להיות אוהבים ונאהבים תמיד על ידי כולם. תאום ציפיות ביננו לבין עצמנו יסייע לנו להמנע משחיקה.

גורם מכריע נוסף הוא החברה. שהות בחברה מרעילה רגשית תביא את העובד מהר מאד לשחיקה.

לאור האמור חשוב להדגיש כי אין כל כוונה להימנע מציפייה או חזון. ההיפך הוא הנכון, חשוב מאד שתהיה לאדם תמונת חזון להגשמת משאלותיו. הגדרת מטרות מעניקה משמעות לחיים. ואדרבא, יש להגדיר מטרות במגוון תחומים, לא להנעל על מטרה אחת ותו לא, שיהיו לאדם מטרות בתחומי הרוח והדת, הורות, זוגיות, חברה, כלכלה וכו'. אנשים שחייהם מונחי מטרה והשגת יעדים - חייהם מאושרים יותר. יחד עם זאת, יש אנשים שהצבת מטרות מייאשת אותם, ומדוע? כיוון שהאדם הציב לעצמו מטרה שאינה ברת השגה - שלא יכול לעמוד בה או שאינו מזדהה אתה.

לכן, כאשר מציבים מטרות לטווח רחוק חשוב לפעול להשגת תגמול ורווח משני בדרך אל המטרה, אחרת עלולים ליפול לייאוש. אם נציב יעד לעוד 20 שנה... מה יקרה בינתיים? והלא, 'גם הצלחה בין לילה דורשת 20 שנות עבודה לפני כן' כלשון הפתגם. לכן, ניתן להציב מטרה רחוקה כל עוד הגדרנו מטרות קצרות טווח בדרך אל היעד. מטרות אלו מעניקות תגמול ותחושת התקדמות. חשוב שהאדם יחווה לא רק את הדרך אל האושר אלא את האושר בדרך. גישת חיים זו תוביל את האדם להגשמת מטרתו מתוך ספוק ושמחה.

ארגז כלים להתמודדות ומניעה של תופעת השחיקה:

העיקרון המנחה במניעת שחיקה הוא השגת שיווי משקל בין 'מעורבות יתר' ל'מעורבות חסר'. איזון זה מכונה 'ריחוק אכפתי' ובו האדם, מחד - דואג ואכפתי ומאידך - שומר על ריחוק המגן עליו מפני פגיעת השחיקה.

מחקרים סוציולוגיים הוכיחו כי רמת ההכנסה מהעבודה ואפילו מינון הלחץ לא יצרו או מנעו את השחיקה. המרכיב הדומיננטי ביותר היה חברה נעימה ותומכת. אדם השוהה בעבודתו עם חבריו הטובים ניזון מהמפגשים החברתיים האיכותיים ולא יפגע משחיקה.

המחשבות הן כמו מגנט ושואבות לחיינו את האנשים ואת האירועים שמתקיימים במחשבות שלנו. המחשבות הן  כמו נבואות שמגשימות את עצמן. אדם שחושב על תסכולים, על אכזבות ועל אי אמינות של פלוני אלמוני - ממלא את המוח שלו במחשבות מסוג זה, מה שיגרום לו להתבונן כך על העולם ולבסוף ליצור כך את המציאות. מדוע?

כאשר האדם ממלא את המחשבות שלו באכזבות ותסכולים, המוח שלו מתרגל לשים דגש על כל תסכול וכל אכזבה ומתמקד רק בזה, ובכל פעם שיש הצלחה הוא מגמד את ההצלחה או אפילו לא שם לב אליה, זאת לעומת כישלון אותו הוא מדגיש ובו מתמקד, הן בהיבט השכלי -הוא מנתח – "למה זה קרה? איך זה קרה? מתי זה יקרה שוב?" וכדו'. וכמובן, גם בהיבט הרגשי "כמה קשה לי, כמה עצוב לי" וכו',

אדם הכלוא בתוך בועת מחשבות שלילית כפי שתוארה אינו חדור במוטיבציה להתקדם ולהתפתח וממילא רמת התיפקוד יורדת, מה שמהווה בעיניו הוכחה לצדקת דרכו ועיוות מחשבותיו. כך הוא נעול בתוך מלכודת שלילית הרסנית של מחשבות המייצרות תיפקוד לקוי המאשש את מחשבותיו השליליות וחוזר חלילה.

בסכומו של דבר, התמקדות ב"אין" יוצרת את ה"אין" ולהיפך, התמקדות ב"יש" ובמה שאפשר להשיג תנגיש את האדם אל ה"יש" ואל ההצלחה. - כי אם האדם מתמקד בהצלחה ובמה שמגדיר כהצלחה לעתיד - את זה הוא רואה, בזה הוא מתמקד וכל היתר מתגמד...

אדגיש שאיננו דנים בחשיבה חיובית שטחית האומרת "תחשוב טוב - יהיה טוב" – לא פעם נושא החשיבה החיובית עוות ואיבד פרופורציה. אם אדם יקפוץ מבניין גבוה ויצפה שיהיה טוב... לא תמיד יהיה אחר כך מישהו שיצפה לטוב...

חשיבה חיובית אינה מתעלמת מהמציאות אלא רואה את המציאות כמו שהיא – זו חשיבה שמודעת למציאות ולא הופכת אותה לגרועה יותר ממה שהיא באמת...

חשיבה איכותית ויעילה זו חשיבה שמתמקדת בכיוון חיים שאליו אנחנו שואפים להגיע... יחד עם זאת ברור שיהיו קשיים ובעיות ותחושות לא טובות, ואנחנו לא צריכים להתעלם מהם, אלא לקחת אחריות ולטפל בהם... ובד בבד, להיות ממוקדים במטרה שאליה אנחנו שואפים.

התמודדות עם שחיקה מחייבת תשומת לב אישית ויומית לצרכינו הנפשיים, לחוויות נעימות ותחושות חיוביות. לכן נקדיש זמן לפעולות היוצרות תחושה נעימה, הפעולות מגוונות ומשתנות מאדם לאדם, כשם שפרצופיהם שונים כך צורכיהם, יש אנשים שיעדיפו פגישה עם המשפחה או חברה, יש שירפו באמצעות ספר או מוזיקה ויש שארוחה טובה וערבה תשביע את נפשם. השווה בכל הפעולות הללו הוא שהפעולה הנעימה מסמלת את הדאגה והאכפתיות לעצמנו. לא נאבדנו ונשחקנו. אנו ערים לצורכי הנפש ולרווחתה.

נקודה נוספת שעוזרת להרבה אנשים לא לשקוע במערבולת השחיקה היא על בסיס פתגם יפה שאומר: "אם החיים שלך לא ראויים שיכתבו אותם הם לא ראויים שיחיו אותם", לא פעם אנשים נעזרים ביומן, ספרון או רשימות שהם רושמים לעצמם, מה היה, איך היה, איך רצו שיהיה, אנשים כותבים את סיפור החיים שלהם מה היה ואיך יהיה, אנשים כותבים מה משמח ומה מעציב אותם, מה יכלו לעשות או לא לעשות כדי שבפעם אחרת ירגישו טוב יותר עם עצמם.

עצם כתיבת הדאגות החששות והתסכולים על הדף עוזרת להעביר חלק נכבד מהמטען הרגשי ששייך לאותן דאגות ותסכולים על הדף, ובכך קצת לשחרר אותנו. לפעמים עצם השחרור של כל הפטפוטים שעוברים לנו בראש על דף בקצב זורם מחולל פלאים בנפש שלנו.

למותר לציין, נוסף לכל האמור, את חשיבות השמירה על נפש בריאה בגוף בריא. השחיקה מכרסמת בבריאות הגוף. ומנגד, בריאות גוף איתנה מעניקה אנרגיה ומרץ לחיים.



 



שלח לחבר
נתקבלו 2 תגובות
פתיחת כל התגובות
🗨
  הוסף תגובה
מאמר נהדר

הרב אייל אונגר איש מקצוע ממדרגה ראשונה יפה מאד אנשים כמו הרב זמיר כהן הרב אהרן לוי הרב נויגרשל הר הרב אייל אונגר וכדומה צריכים לצאת לסמינרים בכל רחבי הארץ ולהפיץ את תורת הנפש תורה משמיים וכו שלא יהיו עוד לבחורים שאלות בנושא יראת שמים נפש האדם תורה משמיים וכדומה!!! חובה בחרים זקוקים לכך הלוואי הצלחה גדולה להרב יוסף ואליס הגדול מאד!!

נושאים ראשיים
בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: