העיקר הראשון מי"ג (שלושה עשר) העיקרים הוא: "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים". כלל גדול זה כולל בתוכו מספר קביעות. אחת מהן היא שאין מקריות בעולם. אם אירע לאדם פלוני צירוף מוזר של מאורעות, הדבר לא אירע במקרה! שרשרת המאורעות נוצרה וכוונה בדקדוק נמרץ בידי ההשגחה העליונה.
לדוגמה, אם פלוני, שלא כהרגלו, עבר בשוק, ובדיוק בהגיעו לפינת הרחוב התפוצץ במקום מטען חבלה והוא נפגע ממנו, עלינו להאמין שלא היה זה מקרה שאירע ללא יד מכוונת. האירועים סובבו בדייקנות ממרום. כך גם אם אדם ששהה במקום או אדם ששינה מהרגלו ולא עבר במקום, לא נפגעו, אין לתלות זאת בהסתברות סטטיסטית, בהסבר טבעי או בגורמים אחרים. יש להאמין שגם על כל מה שלא אירע, חופפת יד ההשגחה.
מעיקרון זה נובעת המסקנה שמעשי אנוש ותחבולותיו לא יועילו, אם הם נעשים בניגוד לרצון העליון, וכפי שנאמר בפסוק: "אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמור עיר, שוא שקד שומר" (תהילים, קכ"ז, א').
שלומי אמוני ישראל, המנתבים את חייהם לאור האמונה, אימצו לעצמם מטבעות לשון: "אם ירצה השם", "בעזרת ה'" וכדו'. הם שוזרים תדיר ביטויים אלו בשיחותיהם. קיימת בכך הדגשה בולטת להכרתם שלא האדם הוא המפעיל את המאורעות, אלא קיים כח עליון ש"עשה, עושה ויעשה את כל המעשים". על האדם להכיר בעובדה שבלעדי רצון ה' וללא עזרתו לא יועילו לאדם כל כשרונותיו וכל מאמציו.
בלי הקב"ה אי אפשר לעבור את מפתן הדלת, ועם הקב"ה ובעזרתו, אפשר לבקוע את הים.
אמר פעם אחד מחכמי התורה - אם תראה אדם שאחר לרכבת, אל תאמר שהאיש אחר אלא שהקדים לבוא לרכבת השניה, שהרי הכל בידי שמים.
|
הרשם עכשיו!
