|
|
|
השאלה
|
|
כיצד ניתן לחוש את קירבת ה'?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
נדמה לו, לאדם, שכל המתרחש בעולם – מתרחש מעצמו בהתאם לחוקי הטבע. האנשים אינם רואים את יד הבורא, מנהיג תבל. גם הילדים הצופים בתיאטרון בובות, אינם רואים את השחקן העומד מאחורי הפרגוד ומושך בחוטים. הם סבורים שהבובות משחקות ורוקדות מעצמן.
כשם שהיד המורמת לגובה העיניים מסתירה את הגבוה שבהרים, כך גם החיים הקצרים והעמוסים בטרדות אינם מאפשרים לנו להבחין, ולו רק בהרהור, בסודות הבריאה. רק מי שמסוגל להרים את מסך השגרה, יזכה לראות את הזוהר הנפלא הטמון בכל חמודות תבל.
הגמרא מביאה את הסיפור הבא: קיסר רומי אמר לרבי יהושע בן חנניה: ברצוני לראות את אלקיכם. אמר לו: לא תוכל לראותו. אמר לו: זהו רצוני, ובעל כרחך עליך להראות לי. העמיד רבי יהושע את הקיסר מול השמש בתקופת תמוז בצהרי היום, ואמר לו: הסתכל בה. אמר לו: איני יכול לראות מפני חוזק אור השמש. אמר לו: ומה השמש שהיא אחד המשמשים העומדים לפני הקב"ה, אין ביכולתך לראותה, על אחת כמה וכמה שאת השכינה עצמה לא תוכל לראות, שהרי האור שלה זוהר בכל העולמות.
המבט האנושי אינו יכול לחדור לעולמות הרוחניים. אולם לאדם יש נשמה השייכת לעולם הרוחני, וכלפיה נשאלת השאלה: מדוע היא אינה מרגישה את בוראה? ההסבר לכך הוא שהישות הגופנית, החומרית, יוצרת מסך, פרגוד, המסתיר מאיתנו את המציאות הרוחנית. כל מה שאנו רואים איננו אלא מסך שהאמת מסתתרת מאחוריו. לולא מסך זה, היה האור האלוקי מסנוור אותנו.
לפני חטא אדם הראשון יכול היה האדם לראות חלק מן האור האלוקי. ה"מחיצה" החומרית באותה שעה היתה דקה ושקופה. החטא הראשון שינה הכול. לאחר שטעם אדם הראשון מהפרי האסור, הוא שמע את שאלתו של הבורא: "איכה?" ועל כך הוא ענה: "את קולך שמעתי בגן ואירא" (בראשית ג', י'). האדם שמע את קולו של הבורא, אך בעקבות החטא הוא איבד את היכולת לראות את זוהר גדלותו. כל עבירה וכל חטא מעבים את המחיצה שבין האדם לבוראו.
לכן, בתקופתנו, הדרך להתקרב לבורא היא דרך לימוד התורה והעבודה הרוחנית המאומצת, ולאו דוקא על ידי התגלות רוחנית. רק לעתים רחוקות נפקחות עיני האדם כפי שהיה כאשר ניצבו בני ישראל למרגלות הר סיני, וכפי שיהיה כאשר יבוא המשיח בעת הגאולה השלימה.
|
|
|
|
|
|
נתקבלו 1 תגובות
פתיחת כל התגובות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
