|
|
|
השאלה-חי
|
|
כיצד ניתן להשתלט על הכעס?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
יש אנשים שמועדים לכעוס יותר מאחרים. אלו הם טיפוסים שנוטים לעוינות. אצל אלו, הכעס מופיע מהר מאד ולעתים קרובות, בין אם הם נותנים לו ביטוי ובין אם לאו. אחוז הסובלים מהתקפי לב הינו כפול בין הכעסנים, מאשר בין אחיהם שאינם ממהרים לכעוס.
טיפוסים עם נטיה כזו מפתחים מחלות יותר מאחרים. לא תמיד הבעיות הן השלכה ישירה של הכעס. לפעמים הן תולדה של דרכי התמודדות ופיצוי על הכעס. למשל, הם אוכלים יותר, שותיים יותר ומעשנים יותר.
התגובות של הגוף לכעס אינן נראות לעין, אך הן מרחיקות לכת. בשעה שאדם כועס, מופרשים בתוך גופו הורמונים של לחץ. פעימות הלב ולחץ הדם עולים. זהו מנגנון בריא ביסודו, שנועד לספק לאדם כלים להתמודד עם מצוקה חד פעמית. אבל כאשר הדבר מתרחש כמה פעמים ביום, הנזק מצטבר והולך. עודף הורמונים אלו מזיק לעורקים ולשרירי הלב. הוא עלול לגרום לאי סדירות בקצב הלב.
אדם שרוצה להפחית כעס, ייטיב לעשות אם יתחיל לנהל לעצמו יומן של כעס. יש לרשום את כל ההתפרצויות ואת כל התחושות הקשות, החל בצעקות ובלחיצה ממושכת מדי על הצופר בכביש, וכלה במחשבות רעות, כגון טענות וכעס על הבוס בעבודה. מי שמגלה כי יש לו שלוש רשומות כאלו ביום, נכנס לרשימת הכעסנים.
איך נזהרים לא להתפרץ, בלי להפוך מבפנים לסיר לחץ רותח? מה עושים כדי לשמור על הבריאות הפיזית והנפשית?
הנה רשימת עצות:
שליטה ברגש - הפתרון אינו להתפרץ, אך גם לא לנסות לקבור את הרגש, מפני שהוא ממשיך להזיק. מה עושים? הפתרון הוא להתמודד עם הנושא בצורה רגועה, בוגרת ואדיבה. בדרך כלל קשה לעשות זאת מייד, ולכן, יש לדחות זאת לשעה שבה נרגעים. אחר כך, ניתן לדון בנושא. הידיעה מראש שהדיון השקט יתרחש, תורמת לרגיעה.
שוחחו עם עצמכם - במקום להתמודד ברמת הרגש, מעבירים את הדיון לתחום השכלי. עסקו בכמה שאלות יסודיות:
האם זה באמת חשוב? האם הכעס שלי מוצדק? האם המצב ניתן לתיקון?
הערכה כזו, גם אם היא תביא למסקנה שמדובר במצב חשוב ומרגיז באמת, מקילה על האדם. היא הופכת את הכעס, למחשבה הגיונית.
אם התשובה לכל השאלות היא חיובית, אז באמת צריך לעשות משהו. אבל התגובה לא תהיה מתוך רגש של כעס, אלא מתוך התבוננות רגועה. האדם יהיה מסוגל לנהוג באופן מתקבל על הדעת. להחליט מה הוא רוצה להשיג, לעבד תוכנית פעולה, ולהתחיל לממש את השלבים שלה.
אם השאלות מובילות לתשובה: "לא", המסקנה המתבקשת היא שבאמת אין על מה לכעוס. כיון שהאדם כבר הרגיל את עצמו לנהוג באופן מושכל ולא רגשי, הוא יוכל לעשות זאת בלי לשלם את המחיר הבריאותי.
תהליך הכתיבה מחייב את האדם לארגן את מחשבותיו, להשליט סדר בנפשו ולחשוב בצורה ברורה ובהירה. להשתמש בשכל ולא ברגש. להשתמש בראש במקום לאבד אותו.
שאל את עצמך האם זה שאני אתרגז יעזור לי להשיג משהו. ברגע שאדם מבין שהכעס לא יתן לו מאומה, הוא עשוי להשתכנע ולוותר. זה לא כמו לכלוא את הכעס בכוח! צריך רק רגע למחשבה כדי לקבל החלטה נבונה ואינטליגנטית כיצד רוצים להתנהג.
אל תסיקו מסקנות אישיות - אנשים כעסנים נוטים לפרש כל דבר באופן אישי, ולחשוד במניעים של הזולת. יש דברים רבים שמרגיזים אותנו, אבל לא תמיד זה מכוון כלפינו אישית. להפך, פעמים רבות זו תכונה של האדם שנהג בנו לא יפה, ולמען האמת, אם נחשוב רגע, נראה שאנו סובלים ממנו לרגע קט, בעוד שהוא צריך לסבול מעצמו כל חייו...
העצות רבות ומגוונות, וכולן מביאות תועלת ברמה זו או אחרת. האדם צריך לדבר עם עצמו, להסביר לעצמו שמה שקרה לא היה מכוון דווקא כלפיו, אלא שזו חולשה של המכעיס. אפשר להעלות את הדברים על הכתב, ואפשר להשתעשע בתרגילי דמיון. העיקר לא להתפרץ.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
