|
|
|
השאלה
|
|
על מה מבוסס המוסר היהודי?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
השיטה המוסרית הינה דרך חיים עמוקה הדורשת גישה מאוזנת, ביקורתית וחכמה לכל מרכיבי החיים.
פירושה של מוסריות הוא שהאדם יגיב על עוול הנעשה לחף מפשע, יתקומם נגד כל זדון ללא רתיעה, ויחד עם זאת, ירכין ראשו בפני חיוך תמים של תינוק. יהיה מוצק ואיתן כסלע מול פיתויי השקר ומדוחי תאוה חושנית, אך יהיה גמיש ונוח לקבל הדרכה, כילד, כאשר מטיפים לו דבר מוסר ואמת; יתרחק מכל הוללות, אולם יהנה מכל שמחה מוסרית ויטעם את טעם העולם הבא בשעת שמחה בעולם הזה.
אמנות גדולה היא להבחין בכל העניינים השונים והמגוונים של החיים. להקפיד בתמידות על המידה הנכונה, שלא לעבור את הגבול, להכיר את התחום בין הטוב לרע, לפתח את התכונות על ידי הסתגלות מעשית, כדי שיהיו כל כוחות נפשו וכשרונותיו של האדם מרוסנים, ויצליח להטותם תמיד לצד הטוב.
לא יקשה, איפוא, להבין מדוע נקל לו לאדם להצטיין בכשרונותיו ובתכונותיו בשטחי התרבות והטכניקה השונים, יותר מאשר באמנות המוסר. כל הישג בשטח הידיעות והכשרונות מעניק לאדם סיפוק וגאוה. המגמה להשתלם, ולו גם באופן יחסי, במדע ובטכניקה או בכל אומנות שהיא, מושכת את לבו של כל אדם בריא בין אם הוא פועל פשוט, חוטב עצים, העושה את עבודתו בנאמנות לפי הנדרש ממנו, ובין אם הוא אדריכל נודע הבונה בניינים מפוארים ומפורסמים, בין אם הוא פקיד חרוץ היודע לנהל את משרדו על הצד הטוב יותר ובין אם הוא מתימטיקאי גאון המחשב את החשבונות המסובכים ביותר - כל אחד מהם יצביע בסיפוק על הישגיו המוצלחים, ישמח על עבודתו המושלמת ועל ההכרה שמעניקים לו בשל הצלחתו. הכרה זו הינה שכר משביע רצון, אשר אין אדם שאינו נמשך אליו.
לעומת זאת, אמנות המוסר דורשת הסתגלות מתמדת ועירנות בלתי פוסקת. תכונה זו אינה ניתנת לרכישה קבועה אחת ולתמיד. כל ניסיון דורש מרץ חדש של רצון מוסרי. כאן אסור לדכא באופן סופי כל תכונה באדם, אפילו זו המהווה כרגע מכשול בדרכו אל הרצון המוסרי. אמנם לפי שעה יש לרסנה ולהתגבר עליה, אולם בשעה אחרת אולי יהיה צורך להשתמש דוקא בתכונה זו. על כן דורשת האמנות המוסרית את מלוא העירנות, וכן עמידה מתמדת על המשמר. יש להקפיד שתכונה זו לא תיכנס לשגרה המביאה לידי רפיון. אמנם לעתים רחוקות היא מגיעה לדרגת שלמות, אולם לעולם אין היא בטוחה בעתידה, שכן היא אינה מצטיינת בסממנים מפתים ומושכים שיעוררו אחרים לשאוף להגיע לדרגה זו.
דוקא האמנות הנעלה והנשגבה ביותר חוגגת את נצחונותיה המזהירים בינה לבין עצמה. אמניה הגדולים ביותר מופיעים לעתים קרובות באיצטלה צנועה מאד ותופסים עמדה נחותה למדי לפי המושגים המקובלים בחברה.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
