מה משמעות הציטוט: "עבירה מטמטמת לבו של אדם"?

לצורך הסברת מאמר חז"ל זה יש להקדים מספר הקדמות. א. דברי חז"ל נכתבו ונוסחו לפני אלפיים שנה. הדברים נכתבו במלים מדוייקות לפי כללי לשון הקודש, השפה שנכתבה בה גם התורה. לשון זו עברה תנודות שונות עד שהגיעה לדורנו. השפה העברית, המדוברת כיום, אינה העתק מדוייק של לשון הקודש ההיסטורית. תחיית השפה העברית לפני קרוב למאה שנה חוללה בה שינויים שונים, המתבטאים בעיקר במינוח העדין ובהבנה המעמיקה של המלים ושל הביטויים. ב. בנוסף לכך, המובן המקובל של "מטומטם" כיום, הוא בבחינת 'סלנג', ביטוי שנוצר בשפת הרחוב, ואינו מקביל לביאור המדוייק של המלה. אין ספק שהגנאי והזלזול הכלולים במלה זו כיום, הינם "תוצרת מאוחרת", ואינם מצויים במקור. ג. מאמר חז"ל זה מקורו בתלמוד הבבלי במסכת יומא. הוא עוסק באדם האוכל מאכלים אסורים, כגון טרפות, נבלות וכדומה. המאמר קובע, שאכילה זו מחדירה לגופו של אדם מאכלים אסורים. הללו הופכים לחלק בלתי נפרד מגופו, ומחוללים בלבו מהפכה מסויימת. ד. כידוע, בלבו של כל יהודי קיימת נקודה פנימית, זיק יהודי שאינו כבה לעולם. ניתן להבחין בו בעתות פחד, מצוקה או שמחה פתאומית. בשעות עלו חש האדם לעתים קרובות תחושה של קשר בלתי אמצעי עם ה', עם אבינו שבשמים. סיפורים אין ספור סופרו על אירועים כאלו, שאירעו לאנשים שבחיי השגרה היו רחוקים מאוד מהיהדות. ה. טמטום בלשון הקודש משמעותו אטימה או טשטוש. מאכל אסור גורם לאטימה רוחנית של האדם. הנקודה היהודית מתכסה בכיסוי נוסף, והיא תתקשה יותר מבעבר להתגלות במלוא תפארתה. מחיצה נוספת הוקמה בין האדם לאביו שבשמים. לאותו אדם יהיה קשה יותר להתרגש לנוכח גילוי רוחני, להתפעל מרעיון תורני או לצעוד צעד כלשהו לכיוון היהדות. אכילת מאכלים אסורים מחדירה גם הרגשת טינה לליבות האוכלים כלפי מקיימי המצוות. שנאה רבה קיימת כיום אצל חלק מבני עמנו כלפי שומרי התורה. אחת מסיבותיה הוא תחום האכילה. ו. אנשים רבים, החפצים להתחיל בקיום מצוות, שואלים באיזו מצוה להתחיל. פעמים רבות עונים להם שיימנעו מאכילת טרפות. הסיבה לתשובה זו היא, שכל עוד האדם מפטם את עצמו במאכלים אסורים, לבו אטום, ומכשולים רבים עומדים בדרכו. ז. לסיכום, ה"טמטום" שנתקלת בו, איזו זהה למושג המוכר לנו מהשפה היום יומית. אוסיף, שמבחינה רוחנית ייתכן שהוא חמור ממנו, שהרי אדם חסר דעה אין מאשימים. לעומת זאת, בתחום הרוחני, אדם שמסוגל להגיע לשלב גבוה יותר, ונעצר אי שם בתחתית הסולם, הינו אחראי למעשיו, ומוטל עליו להתגבר על המכשולים הניצבים בדרכו.