|
|
|
השאלה
|
|
מדוע יש צורך לפאר את בתי הכנסת? מה הוא תורם למתפללים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
לשאלתך יש לענות שתי תשובות. הראשונה, כללית ומתייחסת לנושא ההידור במצוות. השניה, תשובה ספציפית המתייחסת לארון הקודש המדובר.
תחילה נדגיש שהיהדות מטפחת את הגישה של: "הצנע לכת". היא מרחיקה את האדם מראוותנות ומהוצאות כספיות מיותרות שמטרתן אך התהדרות וגאווה. לאורך כל הדורות חיו גדולי התורה בעם ישראל חיים צנועים, הסתפקו במועט, והיו רחוקים מאוד מחיי פאר וראוותנות.
אך לא כך הם פני הדברים ביחס למצוות. מהפסוק שנאמר ב'שירת הים': "זה א-לי ואנווהו", לומדים אנו שיש מצוה מיוחדת לקיים את המצוות בהדר ובפאר. מן הראוי, שספר התורה שאנו קוראים בו בבית הכנסת יהיה מהודר, הציצית שאנו לובשים תהיה נאה, ובאופן דומה עלינו להתייחס לכל שאר המצוות.
יחס זה למצוות תורם רבות מבחינה רוחנית. מקיים המצווה חש עד כמה המצוה יקרה ועד כמה חשוב להשקיע בקיומה ולהשתדל לקיימה בצורה היפה ביותר, המהודרת ביותר והמושלמת ביותר. הוא מחדיר ללבו יחס של הערכה ואהבה למצוות. הוא חש כבוד רב כלפי ה' שבתורתו הקדושה ציווה על קיום המצוות.
מקיים המצוות מצוי בסכנה תמידית שמא יקיים את המצוות מתוך שגרה, לא מתוך אהבה ושמחה אלא מתוך מה שנקרא: "מצות אנשים מלומדה". בנקודה זו, ההידור, החשיבות והכבוד המוענקים למצוה מסייעים לקיומה מתוך חיות ומחשבה. הם יוצרים יחס כללי של כבוד לעניינים רוחניים. הנסיון מורה שמי שמקיים את המצוה בהידור, מקיים אותה גם באהבה ובחיבה, ולבו מלא בהכרת תודה לבורא שזיכה אותו באפשרות לקיים מצוות.
ארון הקודש הנמצא בישיבת פונביז' בבני ברק, הינו ארון שעוצב ונבנה לפני מאות שנים באיטליה. בשנים ההן נבנו באיטליה ארונות קודש אמנותיים ברמה גבוהה ובעיצוב נדיר ביופיו. היהודים תושבי איטליה השקיעו את ליבם ונפשם ביצירת ארונות קודש אמנותיים אלו. המראה המפואר וההדר הרב פתחו את הלבבות והגבירו את יחס ההערצה והכבוד לה', נותן התורה.
מייסדה של ישיבת פונביז', הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל, היה רבה של העיר פונביז' שבליטא, לפני השואה. החורבן הנורא פגע בעירו, בתושביה ובישיבה הגדולה שהתנוססה שם לתפארת. כפליט שאיבד את משפחתו וכמעט את כל אשר לו בשואה, ראה הרב כהנמן את תפקידו בשיקום ההריסות של עולם התורה בארץ הקודש, המחדשת את נעוריה. הוא הקים ישיבה על שם עירו שנחרבה, ובלימוד התורה כאן ראה את המשך נצחיותו של העם. היה בכך גם סמל לעובדה שהנאצים לא הצליחו במשימתם, לא הצליחו להכחיד את העם ואת תורתו. לימוד התורה בארץ ישראל הינו המשך ישיר ללימוד התורה בחו"ל שנפסק בצורה זדונית.
בקביעת ארון הקודש מאיטליה בישיבת פונביז' ראה הרב כהנמן זצ"ל מעשה סמלי, המסמל את הקשר בין ארץ ישראל לתפוצות. סמל לאחדות ההופכת את היהודים כולם למשפחה אחת, משפחה שתישאר מאוחדת לעולם.
היופי וההדר המאפיינים ארון קודש זה מביעים אהבת תורה גדולה, אהבתם של בני דורות רבים לתורה ולמצוותיה. יחד עם זאת הם מהווים עדות לנצחיותו של העם ולנס התחייה שהתרחש בדורות האחרונים. למרות אימי השואה העם לא נכחד, ורוחו נותרה חיה וקיימת לנצח.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
