|
|
|
השאלה
|
|
מהי חירות פנימית? האם שחרור מעול זרים נחשב כשחרור מוחלט?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
שחרור גופני מעול זרים אינו מהווה תמיד שחרור מוחלט, פעמים רבות הוא המרה והחלפה של שעבוד בשעבוד.
מבחינה לאומית, כולנו מכירים מדינות מסויימות שבעשרות השנים האחרונות זכו לעצמאות ופרקו את עולו של משטר קולוניאליסטי, אך קיבלו במקומו משטר דיקטטורי פנימי, שלא היה להם לברכה ולא קידם אותם במאומה. בדומה לכך, גם במישור האישי, יחיד המכריז על עצמו כעל חופשי ומשוחרר, עלול לעתים להיות כפוף ונכנע לגורמים שונים הלוחצים עליו פי כמה. לחצים עשויים להיות מופעלים מכיוונים שונים. יש המשועבד כליל ללחצי החברה הסובבת אותו. המאלצת אותו להתלבש במו כולם, להתנהג כמו כולם ואף לחשוב כמו כולם. על אף שהוא עצמו לא היה רוצה לנהוג כך, אך הוא נאלץ לעשות כן, משום שכך גזרה עליו החברה. כלום אין זו כפיה משעבדת?
אך לא רק החברה כופה דפוסי התנהגות וחשיבה על יחידים, ישנם גם יחידים הכופים את דעתם ומשתעבדים באוכלוסיות גדולות. פלוני הוא מעצב אופנה, ולאור מעמדו הבכיר, רבבות אנשים ברחבי תבל נוהגים לפי תכתיביו ואינם מעיזים להמרות את פיו. כאשר פירסומאי רוצה לקדם שיווק חומר ניקוי מסויים, מעטים הם האנשים המסוגלים להשתחרר מלחציו (למרבה המזל פירסומאי אחר בא לעזרתם ולוחץ דוקא לכיוון אחר, וכך מתאזנים הלחצים במקצת).
אמנם עבדות רוחנית משעבדת. הלחצים שמחוץ לאדם חזקים הם למדי, אולם חזקים מהם פי כמה לחצי היצרים והדחפים שבאדם עצמו. מבחינה זו ניתן לקבוע בוודאות כי למרות שבמרוצת מאות השנים האחרונות מיעוטים רבים השתחררו מעולם של מדכאים ועריצים, מבחינה רוחנית רוב רובה של האנושות עדיין סובלת מעבדות לדחפים וליצרים קטנוניים.
פלוני עבד נרצע לסיגריות דוממות המתעללות בו ובבריאותו, ואלמוני יודע שאסור לגעת בכסף שאינו שלו, אך אינו יכול לעמוד בפני הפיתוי. גם אנשים שאינם יודעים לשמור את פיהם או רודפי פרסום וכבוד הינם עבדים נרצעים לכל מיני דחפים ויצרים. יש לך אדם שבמקום ללחוץ על דוושת הבנזין שבמכונית, הדוושה היא הלוחצת עליו שיסע במהירות מופרזת. עובר אדם ברשות הרבים סמוך למסעדה שבפיתחה צולים בשר, הוא אינו יכול לעמוד בפני הפיתוי ונדחף לקנות ולטעום מאותו "מעדן". שאל את פיו ויאמר לך כי הוא מודע לכך שבאותה מסעדה אין נשמרים כללי ההיגיינה. גם רופאו הורה שמאכל מסוג זה עלול להזיק לו מבחינה בריאותית (ולא נדון ברגע זה על היבט הכשרות), אבל שיפוד "מסתובב", כנראה מסובב עימו לא רק נתחי בשר, אלא גם אנשים חיים ויצריהם.
לשיטת היהדות הדחפים והיצרים שבאדם, אינם האדם עצמו. האדם מתבטא בעיקר על ידי נשמתו, שהיא כאמור "חלק א-לוה ממעל", בעוד שמנגנון היצרים מיובא לאדם מן החוץ. לפיכך דרשו חז"ל (שבת קה, ב) על הפסוק: "לא יהיה בך אל זר" - "איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? זה יצר הרע". כוח עוצמתי זה אמנם מצוי בגופו ובקרבו של אדם, אולם הוא פולש זר. זהו כח בעל עוצמה, והאדם נקרא להשתחרר ממנו, כאמור: "לא יהיה בך אל זר". ואכן המשתחרר מעול זר זה, הוא הוא המשוחרר האמיתי.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
