|
|
|
השאלה
|
|
על סמך מה נקבעו אלו מלאכות אסורות בעשייה בשבת?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
אחד הטעמים לאיסור עשיית ל"ט מלאכות בשבת, הוא שבשבת אנו חוזרים למצב בו היה נתון אדם הראשון לפני החטא. ולכן, עלינו לעסוק ביום זה בענייני קדושה. עבודת ששת ימי המעשה היא "לברר" את הפסולת מתוך האוכל", כלומר, להפוך את המעשים הגשמיים למעשי מצוה וקדושה, ואילו בשבת עצמה כל עסקנו הוא רק בקדושה.
ואמנם, אין מלאכה שאין בה מצוה: אדם שבא לחרוש מקיים את "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו", בא לזרוע מקיים "לא תזרע כלאים" בדרך זו כל המלאכות מתקיימות בסוד: "בכל דרכיך דעהו'" (משלי ג, ו). אין לך מלאכה שאינה מובילה את עושיה לדעת את ה' ולהתקרב אליו. אם אכן האדם יוצק תוכן רוחני למלאכתו, הוא יוצר בכך באופן ישיר כלי לעבודת ה'.
יסוד הקמת המשכן היה אף הוא מושתת על דרך זו. לקחו חומרים גשמיים והשתמשו בהם לעבודת ה' על ידי עשיית ל"ט מלאכות. המטרה היתה לבנות מקום לשכינה כדי להמליך את הקב"ה.
טמון כאן יסוד עמוק: במה בונים בעולם הזה מקום למלכות שמים? דוקא בעזרת סממני העולם הזה. רצון הקב"ה הוא שננצל את הגשמיות כולה לצורך הכנת מקום לשכינה, ובאופן זה יוכל ה' למלוך עלינו ועל מעשינו כאן. למטה. במשכן שימשו כל המלאכות הגשמיות הללו לקודש קדשים - לעבודת ה'.
בהתאם להנחה זו נבין את הקשר בין ל"ט מלאכות שבת ובין מלאכת המשכן, שגם היא הורכבה מל"ט מלאכות אלו. השבת היא כעין בנין המשכן; מה שפעלו ישראל במשכן בימות החול על ידי עשיית ל"ט מלאכות לשם הקדושה, בהופכם את הגשמיות לעולם רוחני, באותו אופן בשבת אנו עושים זאת בצורה הפוכה: על ידי שביתה מל"ט המלאכות ההופכות את החול לקודש.
שבת היא "מעין עולם הבא". לכן, עלינו להפסיק ביום זה את העיסוק ב"סור מרע", להפסיק את "בירור הפסולת מתוך האוכל" ולפעול רק בכיוון של "עשה טוב", כלומר, שכל עיסוקינו יהיה מעוגן בקדושה. השבת כולה קודש, לא מעורבים בה יסודות של חולין, ובאופן זה שורה בה הקדושה ששרתה במשכן כאשר עמד על תילו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
