|
|
|
השאלה
|
|
כיצד בעולם נאור כשלנו ניתן להציג טיעון דתי, כאשר מתעורר סכסוך בין עמים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
ראשית, חושבני שאין לנו רשות לדבר בשמם של אנשים שאינם חיים בתקופתנו. תופעת ההתרחקות מחיים דתיים אצל כלל עמי העולם הינה תופעה חדשה יחסית. עד לפני פחות ממאתיים שנה היתה הדת החלק הדומיננטי בחיי האדם ובחיי העם, וטיעונים דתיים היו מקובלים בהחלט.
דומה שלא נוכל להעלות טיעון זה גם בשמם של בני הדורות הבאים. ייתכן מאוד שבעתיד יחול מפנה, ובעקבותיו תשוב האמונה בבורא ותהווה אבן יסוד בחיי עמי העולם (במאמר מוסגר יש להדגיש, שגם כיום בארצות רבות, כולל ארה"ב, אנשים חיים לאורה של האמונה ושם ה' שגור בפיהם).
ביחס לתקופתנו נדגיש, שאכן דברי רש"י בתחילת פירוש התורה שהטיעון לבעלות על הארץ נובע מכך שה', שכל הארץ שלו, נתן לנו את הארץ למורשה, הינם ריאלים מאוד. אין ספק ששימוש נכון בדברים, בכוחו ליצור רקע ברור לטיעון בדבר זכותנו על הארץ.
עמי ערב משתיתים את טיעוניהם על דתם. אלמנטים דתיים רבים שזורים בדבריהם בכתב ובעל פה. הם מנסים להוכיח את זיקתם לארץ ע"י הצבעה על מקומות שלדבריהם קדושים להם. הטיעון הדתי תופש מקום נכבד במכלול טענותיהם.
הערבים אינם בושים להציג את עמדתם זו קבל עם ועולם. מעל כל במה ובכל הזדמנות הם מדגישים את זיקתם לארץ, וטוענים שהם בעליה.
אין ספק שטיעון דתי עמוק היה מסייע לנו מאוד הן בגיבוש המחנה פנימה והן בהצגת הדברים לפני האומות. בכוחנו להציג משנה סדורה ביחס לזכותנו על הארץ מימות עולם. עמי העולם היו מאזינים לנו בקשב רב, והדברים, או לפחות חלקם, היו נקלטים היטב.
אולם, דא עקא, שאנו עצמנו מנסים להיות 'מתקדמים'. אנו מתרחקים מטיעונים הנראים לנו מיסטיים. כתוצאה מכך חלקים רבים מאוד מהעם אינם משוכנעים שארץ ישראל היא ארצנו ולא גזלנו אותה מעמים אחרים, ואם הם סבורים כך, קל וחומר שזו דעתם של אנשים רבים מאומות העולם.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
