ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי שאלות ביהדות מדע ויהדות סתירה בין הדת למדע
שאלות דומות
מדוע נברא העולם?
נח גוטמן
אין חדש תחת השמש
ערכים
האם זה נכון שהבורא מתערב בבריאה כל רגע ורגע?
ערכים
חיידק מסונטז
נח גוטמן
שלמה המלך והטיסות לחלל
ערכים
הרצאות דומות
חקר המוח והרוחניות
ד"ר שלום סרברניק
תזונה נכונה
יעקב אדלר
גוף ונפש ברפואה
יעקב אדלר
רפואה אלטרנטיבית
יעקב אדלר
כוחה של מצווה
כנרת כהן
מאמרים בנושא
האדם מול הזמן
צבי עינבל
הבעיה הפסיכופיזית
ד"ר דניאל נשיא
התורה - הקוד הגנטי של המציאות
ערכים
מי המציא את חוקי הטבע?
ד"ר דניאל נשיא
הדבורה
ערכים
מאמרים נוספים
סתירה בין הדת למדע
השאלה
האם קיימת סתירה בין הדת למדע?
תשובה מאת ערכים
לפני קרוב למאה שנה רבו הטיעונים בדבר הניגוד הקיים בין המדע והדת. כיום מקובל לומר שניגוד זה אינו קיים. ברור הדבר שיהודי שומר תורה, שהוא גם מדען, אינו צריך לראות סתירה בין קיום המצוות לבין עיסוקו המדעי. יחד עם זאת אין להתעלם מהניגוד הקיים בין "המדענות", שהיא קונצפציה מסויימת של המדע, ובין היהדות.
להלן נווכח שהמדענות נובעת מעובדות ומתיאוריות מדעיות מסויימות דחוקות ביותר, אשר אין להן כמעט כל ביסוס עובדתי.
כדי להבין את הנושא עלינו לבחון תחילה את שטחי הפעולה של המדע, ואת ההשלכות הנובעות מכך.
בבואנו לדון בשטחי פעולת המדע עלינו להבחין הבחנה ברורה בין: א. עובדות מדעיות, ב. השערות בהקשר לעובדות אלו, ג. תיאוריות מדעיות.
א. מבחינה מדעית, עובדה הינה כל דבר שאפשר לקובעו על ידי מדידה. העבודה המדעית עוסקת רק בקביעה של עובדות שניתן לאמתן ע"י ניסוי, כלומר: ביצוע מדידות. כדי שנקבל תוצאות ניסוי כעובדה, הוא צריך להיות כזה שניתן יהיה לחזור עליו. נסיון שרק אדם אחד חזה אותו, ושאי אפשר לחזור עליו, אינו נחשב לעובדה מדעית.
ב. השערה במדע הינה ניחוש באשר לעובדה שטרם נמדדה, אלא שבאופן פוטנציאלי היא ניתנת למדידה. השערה יכולה להתגלות כנכונה או כבלתי נכונה כאשר ההסתכלות תבוצע. אם לא ניתן לבצע כל הסתכלות, ההשערה נמצאת מחוץ לתחום המדעי.
ג. תאוריה מדעית הינה מערכת השערות, כלומר, ניחושים, הקשורים זה בזה בקשר לוגי-הגיוני, ומבוססים על איסוף בלתי מושלם של עובדות או עוסקים בדברים שעדיין לא נמדדו. אך הדברים הנדונים חייבים להיות מדידים, כיון שהמדע עוסק רק באמיתות הניתנות למדידה. מעצם הגדרתה מתרחקת העבודה המדעית מכל החלטות שאינן החלטות עובדתיות.
תיאוריות יכולות לצמוח פרא, אך על כל תיאוריה לעמוד בשני מבחנים, אשר בלעדיהם לא תיחשב לתיאוריה מדעית:
1. עליה לעסוק בדברים מדידים.
2. צריך שאפשר יהיה להוכיחה או להפריכה על ידי מדידות ישירות.
אם אין התיאוריה מדוייקת מספיק כדי לעמוד בקריטריונים אלו, אין המדע יכול להתייחס אליה. יכול להיות שיהיה לפילוסופיה, להיסטוריה או לשטח לימוד אחר ענין בה, אבל היא לא תהיה חלק מהמדע עצמו.
מתוך הגדרות אלו ברור, שהמדע בעצם מוגבל בהיקפו. אמנם, מוגבלותו זו הינה עיקר כוחו. הוא יכול להיות מדוייק וספציפי דווקא בגלל היותו מוגבל.
המדע דורש ניסויים, באשר הינו מוצר של מוח האדם ומעשיו. אנשי מדע מיומנים יודעים, כי המדע אינו יכול לענות על כל השאלות, ושאין כל צורך לצפות שהוא יעשה זאת.
ככל שנכנסים לשטחים מסובכים יותר, קשה יותר לאמת דברים ע"י ניסויים. לפיכך שטחי לימוד כגון: גאולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה והיסטוריה, פתוחים לשיטה המדעית באופן חלקי בלבד. מובן הדבר שבשטחי לימוד אלו נאלצים להשען על ניחושים, ספקולציות ושיפוט סובייקטיבי. לעומת זאת בקוסמולוגיה (תורת התהוות היקום) מנוסחות תיאוריות בחופשיות מוחלטת, בהעדר תנאים מתאימים להסתכלות מדעית.
לאחר שסקרנו בקצרה את שטחי הפעילות המדעית למיניהם, נוכל לנתח את יסודות התפיסה ה"מדענית".
באמרנו "מדענות" הננו מתכוונים ל"דת" של ההולכים בעקבות מחנה המדע. זו הקונצפציה (התפיסה) של חלק מן המדענים הגורסים כי התשובות התקפות היחידות למרבית השאלות העובדתיות או הפילוסופיות, מוכרחות לבוא אך ורק מאקסטרפולציות מדעיות. הם אינם מכירים בשום בסיס אחר לתרבות האנושית - מלבד ההתפתחויות של המדע, ועל כן לדעתם, למסורת ברורה או לעדותם של אנשים מהימנים, אין כל ערך, שכן אין אלו כלים מדעיים.
החטא המדעי של ה"מדענות" הוא בכך שחסידי ה"מדענות" אינם מבחינים בין חוקים מדעיים המבוססים על עובדות, ובין מה שהם מכנים "חוקי טבע" שבסיסם הוא היותם מתאימים - לפי הרגשתם - לפילוסופיה האישית שלהם.
להלן דוגמאות של אחדים מ"חוקי" ה"מדענות":
א. חסידי ה"מדענות" אינם מכירים בנסים. לדעתם, כל מאורע אשר מסופר בו על הפרת המהלך הטבעי, הוא בלתי אפשרי. כאשר הנס הוא עובדה שאין להכחישה - כגון יציאת מצרים ומעמד הר סיני - הם מפעילים את כל כח דמיונם כדי למצוא הסבר, ויהיה המגוחך ביותר, ובלבד שיוריד את הנס לדרגה של מהלך טבעי. שכן אם הנס לא ילבש בגדים טבעיים, לא יוכל המדע לטפל בו, וממילא הוא אינו יכול להיות אמיתי לדעת ה"מדענות".
ב. כל ההתנהגות האנושית נעשית בהתאם לחוקים קבועים של תורשה, סביבה וצרכים אישיים. זה מוציא מכלל אפשרות לבחור בין טוב לרע בצורה חופשית.
ג. לדעתם, תיאורית האבולוציה (ההתפתחות) היא אמת מוחלטת ואינה ניתנת כלל לויכוח. ולא עוד, אלא שחסידי ה"מדענות" אינם מסתפקים בתיאוריה זו בתחומי הביולוגיה והגיאולוגיה בלבד. הם משתדלים בעקשנות ליישמה בכל שטח שהוא. מתוך כך נובעת תפיסתם שחוקי המוסר הטבעיים המקובלים בחברה האנושית, אינם אלא פרי התפתחות מדפוסי התנהגות פרימיטיביים קדומים. הם מוציאים מכלל אפשרות התגלות אלוקית כגון זו שבמעמד הר סיני.
ד. היקום כולו, לשיטתם, מתנהל בתוך מסגרת בלתי משתנית של חוקי טבע, ובצורה זו אין כל מקום להשגחה פרטית, דהיינו, להתערבות אלוקית בנעשה ביקום על כל פרטיו. ברוח זו אין כל מטרה וכיוון בהסטוריה האנושית.
יכולנו להמשיך ולמנות עוד "חוקים" נוספים כאלו של ה"מדענות". אנו נסתפק בזאת, ונזמין את הקורא הנבון לבחון בשנית רשימת "חוקים" זו, ולהווכח שאכן לא אחד מהם אינו ניתן להמדד או להבדק ע"י ניסויים. מבחינה מדעית אין הן נכונות ואף אינן בלתי נכונות, הן פשוט בלתי ניתנות לאימות, ועל כן אינן שייכות לתחום המדעי. "חוקים" אלו, והדומים להם אינם אלא דעות בעלמא, שאעפ"י שיכולות הן להיות כרגע אופנתיות בחוגים אקדמאיים מסוימים, הן אינן קשורות למדע.
נצטט את ד"ר הרולד ס. יורי מאוניברסיטת קליפורניה, חתן פרס נובל לכימיה, המסביר את ההשקפה המודרנית על מקורם של החיים: "כל אלו מאיתנו העוסקים בחקר מקור החיים, מוצאים שככל שאנו מעמיקים בנושא, אנו חשים יותר ויותר שהענין הינו מסובך מכדי שיהיה סביר שהחיים התפתחו איכשהו".
אבל עם זאת מוסיף ד"ר יורי: "כולנו מקבלים זאת כיסוד של אמונה שהחיים על כוכב לכת זה, אכן התפתחו מחומר דומם, אעפ"י שהמורכבות שלהם היא גדולה עד כדי כך, שקשה לתאר שאמנם כך היו פני הדברים".
כאשר נלחץ ד"ר יורי להסביר למה התכוון בדבריו על "אמונה" באירוע שאין לו כל הוכחות מוצקות לקיומו, אמר: "אמונתי אינה מתייחסת כל כך לאירוע עצמו, אלא לחוקים הפיסיקליים ולדרך המחשבה המצביעים על אפשרות קיומו. אטוש את אמונתי זו, אם אי פעם אווכח שהיא אינה במקומה, אך אני סבור שהסיכוי לכך הוא קלוש ביותר".
הרי לפנינו אדם, המודה בפה מלא באי הסבירות של תיאורית האבולוציה, אך ממשיך להחזיק בתיאוריה זו מתוך "אמונה".
גם נושאי דגל בולטים אחרים של ה"מדענות" ידועים כמי שדוגלים ב"דת" המדע, זו הדת שבה ה"מדעולוגים" (להבדיל מהמדענים) הפכו לכוהניה, והחלוק הלבן הפך ללבוש מקודש.
גישתנו, בעומדנו אל מול הביקורת נגד התורה של "מדעולוגים" וההולכים בעקבותיהם, עלינו להכיר בכך שהביקורות הללו אינן ביקורות מדעיות, הן שרירותיות, ויש לחשוף זאת ולהוריד את כתר המדע מעליהן. אלו הן ביקורות המבוססות על תיאוריות שאותן אימצו ה"מדעולוגים". הן רחוקות מרחק רב מנושאי המדע. ה"מדענות" הינה קונצפציה, מערכת של עמדות, אך אין היא מדע.
לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תהילים
תוכניות רדיו
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
השקפה ואמונה
תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  נושאים:  
RSS |  נוספים: