ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי שאלות ביהדות מדע ויהדות מדע ומדענות
שאלות דומות
מדוע נברא העולם?
נח גוטמן
אין חדש תחת השמש
ערכים
האם זה נכון שהבורא מתערב בבריאה כל רגע ורגע?
ערכים
חיידק מסונטז
נח גוטמן
שלמה המלך והטיסות לחלל
ערכים
הרצאות דומות
חקר המוח והרוחניות
ד"ר שלום סרברניק
תזונה נכונה
יעקב אדלר
גוף ונפש ברפואה
יעקב אדלר
רפואה אלטרנטיבית
יעקב אדלר
כוחה של מצווה
כנרת כהן
מאמרים בנושא
האדם מול הזמן
צבי עינבל
הבעיה הפסיכופיזית
ד"ר דניאל נשיא
התורה - הקוד הגנטי של המציאות
ערכים
מי המציא את חוקי הטבע?
ד"ר דניאל נשיא
הדבורה
ערכים
מאמרים נוספים
מדע ומדענות
השאלה
מהו מדע ומהי "מדענות"?
תשובה מאת ערכים
בכדי להבין את הנושא עלינו. לבחון מתחילה את שטחי הפעולה של המדע, ואת ההשלכות הנובעות מכך. עלינו להבחין בהבחנה ברורה בין: א. עובדות מדעיות, ב. השערות בהקשר לעובדות אלו, ג. תיאוריות מדעיות.
א. עובדה הינה כל דבר שאפשר לקבעו ע"י מדידה, ולכן העבודה המדעית עוסקת רק בקביעה של עובדות שניתן לאמתן ע"י ניסוי, כלומר: ביצוע מדידות. כדי שנקבל תוצאות של ניסוי כעובדה, הוא צריך להיות ניסוי כזה שניתן יהיה לחזור עליו. נסיון שרק אדם אחד חזה בו, ושאי אפשר לחזור עליו, אינו נחשב לעובדה מדעית.
ב. השערה במדע הינה ניחוש באשר לעובדה שטרם נמדדה, אלא שבאופן פוטנציאלי היא ניתנת למדידה. השערה יכולה להתגלות כנכונה או כבלתי נכונה אם לא ניתן לבצע כל הסתכלות, ההשערה נמצאת מחוץ לתחום המדעי.
ג. תאוריה מדעית הינה מערכת השערות, כלומר, ניחושים הקשורים זה לזה בקשר לוגי-הגיוני. הם מבוססים על איסוף בלתי מושלם של עובדות או עוסקים בדברים שעדיין לא נמדדו.
תיאוריות יכולות לצמוח פרא, אך על כל תיאוריה לעמוד בשני מבחנים, אשר בלעדיהם לא תיחשב לתיאוריה מדעית:
1. עליה לעסוק, כאמור, בדברים מדידים.
2. צריך שאפשר יהיה להוכיחה או להפריכה על ידי מדידות ישירות.
אם אין התיאוריה מדוייקת מספיק בכדי לעמוד בקריטריונים אלו, אין המדע יכול להתייחס אליה. יכול להיות שיהיה לפילוסופיה, להיסטוריה או לשטח לימוד אחר ענין בה, אבל היא לא תהיה חלק מהמדע עצמו.
מתוך ההגדרות הללו ברור, שהמדע מוגבל בהיקפו. אמנם, מוגבלותו זו הינה עיקר כוחו. הוא יכול להיות מדוייק וספציפי דווקא בגלל היותו מוגבל.
המדע דורש ניסויים, באשר הינו מוצר של מוח האדם ומעשיו. אנשי מדע מיומנים יודעים, כי המדע אינו יכול לענות על כל השאלות, ושאין כל צורך לצפות שהוא יעשה זאת.
ככל שנכנסים לשטחים מסובכים יותר, קשה יותר לאמת דברים ע"י ניסויים. לפיכך שטחי לימוד כגון: גאולוגיה, פסיכולגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה והיסטוריה, פתוחים לשיטה המדעית באופן חלקי בלבד. מובן שבשטחי לימוד אלו נאלצים להשען על ניחושים, ספקולציות ושיפוט סובייקטיבי. לעומת זאת בקוסמולגיה (תורת התהוות היקום) מנוסחות תיאוריות בחופשיות מוחלטת, בהעדר תנאים מתאימים להסתכלות מדעית.
לאחר שסקרנו בקצרה את שטחי הפעילות המדעית למיניהם, נוכל לנתח את יסודות התפיסה ה"מדענית"
באמרנו "מדענות" הננו מתכוונים ל"דת" של ההולכים בעקבות מחנה המדע. זו הקונצפציה (התפיסה) של חלק מן המדענים הגורסים כי התשובות התקפות היחידות למרבית השאלות העובדתיות או הפילוסופיות, מוכרחות לבוא אך ורק מתחום המדע. הם אינם מכירים שום בסיס אחר לתרבות האנושית – מלבד התפתחות המדע. לכן, לדעתם, למסורת ברורה או לעדותם של אנשים מהימנים, אין כל ערך, שכן אין אלו כלים מדעיים.
החטא המדעי של ה"מדענות" הוא בכך שחסידי ה"מדענות" אינם מבחינים בין חוקים מדעיים לבין הפילוסופיה האישית שלהם.
להן דוגמאות של אחדים מ"חוקי" מ"מדענות":
א. חסידי ה"מדענות" אינם מכירים בנסים. לדעתם, כל מאורע אשר מסופר בו על הפרת המהלך הטבעי, הוא בלתי אפשרי. כאשר הנס הוא עובדה שאין להכחישה – כגון יציאת מצרים ומעמד הר סיני – הם מפעילים את כל כח דמיונם כדי למצוא הסבר, ויהיה המגוחך ביותר, ובלבד שיוריד את הנס לדרגה של מהלך טבעי. שכן אם הנס לא ילבש בגדים טבעיים, לא יוכל המדע לטפל בו, וממילא, הוא אינו יכול להיות אמיתי לדעת ה"מדענות".
ב. כל ההתנהגות האנושית נעשית בהתאם לחוקים קבועים של תורשה, סביבה וצרכים אישיים. הדבר מוציא מכלל אפשרות את הבחירה בין טוב לרע בצורה חופשית.
ג. לדעתם, תיאורית האבולוציה (ההתפתחות) היא אמת מוחלטת ואינה ניתנת כלל לויכוח. ולא עוד, אלא שחסידי ה"מדענות" אינם מסתפקים בתיאוריה זו בתחומי הביולוגיה והגיאולוגיה בלבד. הם משתדלים בעקשנות ליישמה בכל שטח שהוא. מתוך כך נובעת תפיסתם שחוקי המוסר הטבעיים המקובלים בחברה האנושית, אינם אלא פרי התפתחות מדפוסי התנהגות פרימיטיביים קדומים. הם מוציאים מכלל אפשרות התגלות אלוקית, כגון זו שבמעמד הר סיני.
ד. היקום כולו, לשיטתם, מתנהל בתוך מסגרת בלתי משתנה של חוקי טבע, ובצורה זו אין כל מקום להשגחה פרטית, דהיינו, להתערבות אלוקית בנעשה ביקום ברוח זו אין כל מטרה וכיוון בהסטוריה האנושית.
נזמין את הקורא לבחון רשימת "חוקים" זו, ולהווכח שאף לא אחד מהם יכול להמדד או להבדק ע"י ניסויים. מבחינה מדעית אין הן נכונות ואף אינן בלתי נכונות, הן פשוט בלתי ניתנות לאימות, ועל כן אינן שייכות לתחום המדעי.
לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תהילים
תוכניות רדיו
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
השקפה ואמונה
תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  נושאים:  
RSS |  נוספים: