|
|
|
השאלה-שחר
|
הייתי מעוניין לקבל התייחסות רצינית (אשמח אם צבי ענבל יתייחס לכך), למאמר המופיע בקישורhttp://www.hayadan.org.il/is-soul -exist-2501098/ והמתיימר להוכיח שאין צורך בנשמה. כמו כן בתקופה האחרונה המדע העוסק בתחום התודעה מבסס הוכחות לכך שאין באמת רצון חופשי וניתן לשתול באדם ע"י הכוונת לייזר לאזור מסויים במוח ולבצע פעולה מסויימת שבאמת הוא בחר לעשות כך. ניתן לראות זאת גם בהרצאה http://www.youtube.com/watch?v=pfKRuhHXcDk.
תודה
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
שלום שחר,
הנה ציטוט מתגובה שכתבתי למאמר, במקום אחר-
א. כותב המאמר מתחמק באופן עיקבי מההוכחה המרכזית למציאות הנשמה.
הטיעון הזה הוא מציאות התודעה. לא הזיכרון, לא השליפה, לא הלמידה, אלא התודעה. גם למחשב יש זיכרון, גם למחשב יש מערכת שליפה, הוא יכול לבצע חישוב מתימטי, ועוד. הדבר היחיד שאין למחשב וגם לא יהיה לו לעולם זו התודעה. אפשר ליצור מחשב שיתנהג כאילו יש לו תחושות, שיעשה פרצוף נעלב, שכשירביצו לו הוא ישיב מנה אחת אפים, וכדומה. אבל לעולם לא יצליחו ליצור מחשב שכשמרביצים לו הוא באמת ירגיש את הכאב. זהו תפקידה של הנשמה. התודעה והתחושה הם תופעות על-פיזיות מובהקות.
כותב המאמר מתחמק מהנקודה הזאת, ומעדיף להסיט את הדיון לנקודות אחרות.
ב. גם העובדה שכאשר המוח נפגע נוצר שיבוש בתהליכי החשיבה, איננה קשורה לעניין. כאשר אני כותב במחשב, מי שכותב זה אני ולא המחשב. ובכל זאת כאשר המחשב כבה, גם פעולת הכתיבה מסתיימת. האם יש בזה איזו שהיא הוכחה שהמחשב הוא זה שכותב ולא אני? לא ולא. אני הוא הכותב הבלעדי, בעזרת המחשב. גם המוח הוא בעצם המחשב שמשמש את הנשמה.
ואם הגענו למסקנה שמציאות הנשמה היא עובדה מוכחת, הרי שהדרך מכאן לעולם הבא היא קצרה מאד. אם יש באדם מציאות בלתי גשמית לחלוטין, אין שום סיבה להניח שאותה מציאות רוחנית נעלמת עם קריסת מערכות הגוף, כשם שכיבוי המחשב איננו הורג את האדם הכותב בו.
ואם יש מציאות רוחנית באדם, מסתבר מאד שאין זו המציאות הרוחנית היחידה במציאות. מכאן קצרה מאד הדרך לשדים, רוחות, ומה לא. אם מציאות רוחנית זה דבר מוכח ורציונלי, הרי שמציאות השדים והרוחות איננה פחות סבירה ממציאותם של כלבים, חתולים, מקקים, ומה לא.
סוף ציטוט.
בברכה, נח.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
