|
|
|
השאלה
|
|
האם הידיעה של הבורא במה נבחר סותרת את הבחירה החופשית?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
לכל אדם יש יכולת לבצע מעשים טובים או רעים לפי בחירתו, כלשון הפסוק: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה - ובחרת בחיים" (דברים ל', י"ט). וכפי שכתב הרמב"ם: "רשות כל אדם נתונה לו, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו" (הלכות תשובה).
תכונותיו ויכולותיו של אלוקים אינן מוגבלות כלל. כשם שאלוקים נעלה מכל גבולות ומגבלות, גם חכמתו ויתר תכונותיו הן מושלמות ובלתי מוגבלות.
דעתו של אדם אינה יכולה להשיג נושא זה על בוריו. כשם שאין כח באדם לראות את הבורא, וכפי שנאמר: "כי לא יראני האדם וחי" (שמות ל"ג, כ'), כך גם אין כח באדם להשיג את דעתו של הבורא. הנביא קובע: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, נאום ה'" (ישעיהו נ"ה, ח').
ידיעתו של הבורא שונה מידיעתנו. את סוג ידיעה בלתי מוכרת זו אין ביכולתנו להבין. ידיעתו של הבורא שונה משלנו. אין לה מגבלות אנושיות, ולכן ידיעתו אינה סותרת את הבחירה.
ידיעתו של הבורא היא ידיעה הבאה לאחר הבחירה, כלומר, לאחר שבחר האדם ועשה את מעשיו לפי בחירתו, כשבידו אפשרות אמיתית לבחור בכל אחת ממגוון האפשרויות הקיימות. הבורא יודע לפני הבחירה מה תהיה בחירתו של האדם.
במילים אחרות: בחירת האדם מעצם משמעותה הינה אמיתית ומשוחררת מכפיה כלשהי ואינה צמודה לידיעתו של הקב"ה. אומנם הידיעה האלוקית היא ידיעת התוצאה שלאחר הבחירה. לגבי הבורא לא קיימים זמנים, ולמושגים עבר או עתיד אין משמעות לגביו.
*
השכל האנושי מתקשה להבין את הידיעה האלוקית, מאחר שבמאגר המידע האנושי אין סוג ידיעה דומה. כדי להבין במה שונה ידיעתו של אלוקים מהידיעה האנושית, יש להבין תחילה את יכולותיה של ההבנה האנושית, ובעקבות כך גם את מגבלותיה.
ההבנה האנושית - אין ביכולתה לדעת היום במה יבחר פלוני בעוד עשר שנים. רק לאחר שעברו עשר שנים, יודעים אנו מה התרחש ובמה בחר פלוני.
סיבת הדבר נעוצה ב"מחסום הזמן". עשר השנים ניצבות כמחיצה עבה שאינה מאפשרת להציץ ולראות את הנעשה מאחוריהן. העתיד ניצב מאחורי "מחיצת הזמן".
"מחסום הזמן" הוא תוצאה ישירה של מגבלה אנושית, של אי יכולתנו לדלג על פני הזמן שבו אנו נמצאים. לוּ נמצאה אפשרות להתגבר ולדלג על מגבלה זו, היתה לאדם יכולת לעמוד היום ולראות מ"כאן" - מנקודת הזמן שבה הוא נמצא עתה - את העתיד.
ואמנם, קיימים מושגים שבהם האדם עוקף את מחסום הזמן, באמצעות "מנהרת זמן":
א. הדמיון - התיאור הבא מוכר ודאי לרבים: פלוני משתרך בדרכו אי שם, ורעבונו מציק לו. לפתע הוא נזכר בסעודה טובה שאכל אמש או בזו הממתינה לו בביתו. דמיונו ניצת, רעבונו נרגע מעט, וקיבתו מתחילה להפריש מיצי עיכול כבעת אכילתו. הדמיון דילג על מחסומי המרחק והזמן. על אף הימצאותו הרחק מביתו, 'השתכנעה' מערכת העיכול שלו, שהוא יושב עתה ואוכל.
ב. הנבואה - הנבואות מתוארות כ"ראיית" העתיד, וכפי שנאמר: "הראה הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון וחורבן בית שני" (מסכת גיטין נ"ז, ע"ב). כך מתוודע הנביא אל העתיד כעד ראיה.
כשם שאלוקים משולל ממגבלה כלשהי, כך גם ידיעתו נעלית ממגבלה. לכן, ידיעתו של אלוקים אינה במה נבחר מחר, אלא במה "בחרנו מחר". לאלוקים, בשונה מהאדם, אין צורך להמתין עד שתתבצע הבחירה בפועל, הוא יודע זאת כבר עתה, לפני שהיא נעשתה. זאת כאמור, מאחר שמחסום הזמן אינו מגבילו, והוא רואה עתה את העתיד מעבר לחומת הזמן.
ניתן להבין זאת יותר אם נזכור שאף 'הזמן' עצמו הינו בריאה שנבראה על ידי ה' ככל הנבראים. מהות הזמן היא תולדה תמידית של תנועת מאורות השמים, השמש והירח. בהצטברות היממות המורכבות מיום (שמש) ולילה (ירח) - נוצרות יחידות של שבועות, חודשים ושנים.
יש ביכולתו של הקב''ה לעצור את הזמן או לשנותו כחפצו, כפי שעשה במלחמת כיבוש הארץ על ידי יהושע. בעת שעמדה השמש לשקוע, והמלחמה עם האמוריים עדיין לא הסתיימה, ציווה יהושע לשמש לעצור את מהלכה ולא לשקוע "עד יקום גוי אויביו" וה' שמע בקולו: "ויעמוד השמש...ולא אץ לבא כיום תמים" (יהושע י', י"ב).
השינוי במושגי הזמן מקרב לתודעתנו את הבנת הבחירה ואת העובדה שידיעת ה' אינה סותרת בחירה זו.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
