ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי שאלות ביהדות חגים ומועדים חנוכה תקופת ``גלות יוון``
שאלות דומות
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
מגילת אנטיוכוס
זאב גרינוולד
גלות יוון - ``חושך``
זאב גרינוולד
תופעת ההתיוונות בתוככי העם
זאב גרינוולד
מקור המנהג לשחק בסביבון
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
אם כל המלחמות
אהרן לוי
על מה ברך הרבי שהחיינו?
ישי וליס
חנה ושבעת בניה
יהודה רובן
מאמרים נוספים
תקופת ``גלות יוון``
השאלה

מדוע התקופה בה שלטו היוונים בארץ ישראל, קרויה בפי חכמינו "גלות יון"?


תשובה מאת זאב גרינוולד

בדרך כלל מוגדרת גלות כגירוש עם מביתו ומארצו. גירוש זה מטרתו כפולה, השפלת העם המנוצח מחד ומחיקת זהותו הלאומית מאידך.

"גלות" יוון אינה עונה להגדרה זו משתי סיבות. א. "גלות" יוון התרחשה בתוך גבולותינו, עת ישב העם היהודי בארצו, ב. השלטון היווני לא ביקש להגלותינו לארצות ניכר וגם לא ביקש למחוק את תודעתנו הלאומית. מדוע, אם כן, בחרו חכמינו להגדיר תקופה זו בשם "גלות"?

בספרות המדרשית  מוזכרות שלא במרוכז, גזרותיהם השונות של היוונים: שלא יעסקו בתורה, שלא ימולו את בניהם, מי שהיה לו שור הצטווה: "כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" ועוד ועוד.

גזירות היוונים לא נועדו לפגוע בסמליו הלאומיים של העם היהודי אלא באמונתו, לא בכלכלתו אלא בערכיו, לא באורח חייו אלא בתרבותו. קביעה זו עומדת בבסיס המאבק שניטש בין ישראל למלכות יון.

קיומה הפיזי של אומה מותנה אמנם בייחודה הטריטוריאלי, אלא שיחודיות זו אינה מספקת. כדי להתייחד כאומה היא נדרשת לאמות-מידה ערכיות ומוסריות המיוחדות לה. יחודיות ערכית זו חיונית לחוסנה הלאומי של האומה כאויר לנשימה, עד שניתן לומר כי כשם שאין מדינה ללא גבולות, כך אין מדינה ללא ערכים. כשם שגבולותיה של המדינה מייחדים אותה מחברותיה, כך ערכיו של העם מייחדים אותו מעמים אחרים.

כיום, אנו מודעים לקביעה זו העומדת בבסיסו של "מדד החוסן הלאומי", המתפרסם מידי שנה. מדד זה מכיל מרכיבים שונים שעל פיהם נקבע חוסנה הלאומי של האומה. המדד אינו מסתמך רק על כוחה הצבאי של האומה, אלא הוא מכיל בקרבו נתונים, כגון, רמת הפשיעה, השחיתות השלטונית, כלכלה שוויונית, אמון במערכת המשפט, מוסריות חברתית ועוד. כדי להתקיים כאומה יציבה, נדרשת היא למערכת ערכית יציבה המזינה את נשמת האומה.

בבקעה רעיונית זו  ניטש הקרב  בין המכבים ליוונים.

גזירות היוונים נועדו לקעקע את יסודות המוסר היהודיים, החל בתחום האמוני שבין האדם לאלוקיו וכלה בדפוסי ההתנהגות שבין אדם לחברו. מלכות יון ביקשה להגלות את העם היהודי מ"ארצו" הערכית ומ"ביתו" המוסרי. היא הציבה בפני העם היהודי קוד מוסרי משלה, חדשני, צעיר ומפתה, ומשלא הסכימו לקבלו ביקשו היוונים לכפותו על עם ישראל בכח הזרוע ובחוד החרב.

הקרב בין הצדדים ניטש סביב השאלה איזו דרך חיים אמיתית יותר, היהודית העתיקה או היוונית המתחדשת. זו המעמידה את הרוחניות כבסיס לערכיה או זו המציבה את החומריות כיסוד לבניינה. זו הסוגדת לגוף או זו המכתירה את הנשמה.

מאז נצחון החשמונאים הספיקה ספרטה להיעלם, גם מקדשם העתיק של היוונים חרב, אוצרותיו נשדדו ואף תושביה המקוריים של אתונה הוחלפו באחרים. אלא שמבט מעמיק מוכיח כי למרות נצחון החשמונאים, המאבק בין תרבות יוון לתורת ישראל לא הוכרע. תורתה של יוון התפשטה בעולם, אומצה בידי האימפריה הרומית ובעקבות זאת כבשה לאחר שנים רבות את העולם המערבי כולו. העם היהודי על כל רבדיו וגווניו נאלץ להתמודד עם תרבות זו על כל מאפייניה, עם אכזריותה של מלכות רומי, יורשתה המדינית של יוון, ואף עם הנצרות יורשתה הדתית, שבעורקיה מתמזגות תפיסות יווניות אליליות יחד עם שרידי תפיסות יהודיות שנגזלו מעמנו על ידי מייסדי דת זו. 

מאבק זה ידע עליות ומורדות, בתקופות מסויימות נראה היה כי יד היוונים על העליונה, ובתקופות אחרות התברר כי לא נס ליחה של תורת ישראל. בעקבות ה"אמנציפציה" האירופית הפכה המרת הדת לפתרון מעשי וההתבוללות, על שלל פרצופיה, אכלה בעם היהודי מכל עבריו, עד שנראה היה כי תם, חלילה, זמנה של היהדות. שואת אירופה הנוראה שבאה כ"תיקון" גרמני לאמנציפציה, איימה להכחיד לא רק את היהדות, אלא אף את היהודים. אלא שתקופה קצרה לאחר מכן התהפך הגלגל. אל ארץ ישראל התקבצו ובאו בניה האובדים והיהדות החלה לחדש את נעוריה.

מאבק האיתנים בין החושך של יוון, לאורה של היהדות, ממשיך להתנהל עד עצם היום הזה. בזירת ההיאבקות נותרו שתי התפישות, אלא שהמתאבקים התחלפו. בעוד שבעבר התנהל המאבק בין העם היהודי לאומות העולם, כיום הוא מתרחש בעיקרו בתוככי עמֵנו, בין המצדדים במרכזיותו של האדם לבין המצדדים במרכזיותה של הרוח האלוקית.

השאלה היחידה היא מי ינצח? עובדה אחת ברורה  - בעוד שמייצגיה של היהדות ותפישתה נותרו מייצגיה המקוריים, בני בניהם של המכבים מטהרי המקדש, הרי שאת התפישה היוונית מייצגים כיום כולם מלבד היוונים, הם מזמן כבר אינם איתנו. עובדה זו יש בה כדי להעיד על סיכויי ההצלחה של היהדות, הנותרת ניצחית ובלתי מנוצחת.

נרות החנוכה אותם אנו מדליקים, מעידים מדי שנה בשנה כי "לא אבדה תקוותינו".


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תהילים
תוכניות רדיו
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
ראש השנה
יום הכיפורים
צום גדליה
סוכות
שמחת תורה
חנוכה
עשרה בטבת
ט``ו בשבט
פורים
פסח
ספירת העומר
יום השואה
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
ל``ג בעומר
יום ירושלים
שבועות
בין המצרים
ט` באב
ט``ו באב
חודש אלול
השקפה ואמונה
תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  נושאים:  
RSS |  נוספים: