|
|
|
השאלה-רות
|
רציתי לשאול, מהו אושר?
מי נקרא אדם מאושר? מה מרגישים כשמאושרים?
כיצד מגיעים לאושר?
כיצד משמרים את האושר?האם אושר הוא רגש תמידי או חולף? איך אדע שזהו אושר אמיתי ולא מזויף?
האם יש אפשרות לראות על אדם אם הוא מאושר באמת או שזה מזויף?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
בס"ד
גב' רות שתחי'
לדעתנו את כבר מאושרת בזה שאת מחפשת את האושר ולא מסתפקת בדמיונות של הצלחה או הישגים מדומים.
לא דברים בעלמא אנו אומרים לך אלא האושר בעולם הזה הוא לא נמדד בהישגים בלבד, אלא האושר האמיתי הוא התחושה שאני נמצא בדרך הנכונה וחותר קדימה לתכלית אמיתית נצחית ולא חולפת
המלה "אשר" - במובן של אושר - בלשון יחיד, אינה נמצאת במקרא. לעומת זאת בלשון רבים "אשרי" מופיעה הרבה פעמים כמו "אשרי האיש" [תהילים א'א'] ועוד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שאושר הוא תוצאה של מכלול טובות שבהם זוכה האדם המאושר בעקבות הליכתו בדרך הנכונה לתכליתו.
כשנעיין בתהלוכות חיים נראה, שאין דבר חמרי שאנו חותרים אליו כדי להשיגו כתכלית מולחטת אלא בדרך כלל כדי שישמש לנו אמצעי לדבר אחר. לדוגמא כשנשאל אדם למה הוא עובד יאמר כדי להשיג כסף, הכסף אינו התכלית אלא אמצעי להשיג דבר אחר אשר גם הוא יהווה אמצעי לכשיושג לדבר אחר וכן הלאה.
המטרה היחידה שהחותר אליה עושה זאת כדי להגיע אליה כתכלית שאין אחריה רצונות אחרים היא קרבת ה' ואהבתו. כל הקרוב אל ה' אינו צריך דבר בהגיעו למצב זה מאחר והוא מחובר למקור השפע הרוחניה האין סופי. דבר שדוד המלך בטאו[תהילים עג' כח'] במלים פשוטות ביותר "ואני קרבת ה' לי טוב" אחרי כל הדברים הטובים שראה דוד בעולם סיכם עבורנו מהו האושר האמיתי "קרבת ה'"
ההבדל בין אושר להצלחה הוא בעוד שההצלחה כפי הנראה במקורות היהדות – מתייחסת בעיקר לענייני העולם הזה החומריים. האושר לעומתה מהווה תחושה רוחנית של סיפוק מההימצאות בדרך רוחנית החותרת אל הפסגה – קרבת ה'.שהוא שיא האושר שאין לו סוף לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
אין לנו צורך לחפש אנשים מאושרים כיון שהדבר לא ניתן לאבחנה, וגם לא ניתן לחיקוי. אנו רק יכולים להתבונן בדרך שאדם הולך בה ולהבחין אם הוא בדרך שיכולה לעשותו למאושר או לא אך אין זו עדיין ערובה שאכן הוא מאושר כי אם נמדוד את האושר בהצלחה חומרית, לא עשינו את הדבר הנכון. כי אם נשאל את המצליחן אם הוא מסתפק בהצלחתו יאמר שההצלחה הגדולה שלו היא ההצלחה הבאה וכן הלאה כך שלמעשה אין לו ולא יהיה לו סיפוק מוחלט מכל הצלחה שלו והוא רחוק מאושר.
לעומתו האיש שמטרתו היא אושר רוחני היינו הגעה לתכלית שהיא קרבת ה' ברגע שהוא מקיים את המצוות ומשתוקק לקרבתו הוא כבר מאושר כי הוא בדרך. ההליכה בדרך הנכונה נקרא במקרא "אשוריו"
כלומר הליכה שלו כמו שכתוב [משלי ט' ו' ] "עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה" כלומר עזבו את דרך הפתאים ולכו בדרך הבינה "שתתבוננו בעומק דברי החכמה ואז תמצאו אושר הנפש בדרך הזו" כדברי המפרש שם
מעתה יש לך תשובה על כל שאלותיך במשפט דלהלן:
האושר הוא תחושה רוחנית של אדם הנמצא בדרך הנכונה. ההגעה לאושר - היא ההליכה בדרך התורה והמצוות. ושימורה - הוא פשוט [ולא כל כך פשוט] התמדה בדרך זו ושאיבת כח מכל הצלחה "קטנה" שהיא למעשה גדולה, מפני שתמשוך אחריה עוד הצלחות. ממילא האושר הזה אינו חולף, ומכח התמדתו תדעי שזהו האושר האמיתי. על אחרים - אין אשרם ענייננו הדבר היחידי שאנו יכולים כדי שיהיו מאושרי באמת הוא להתפלל להצלחת כל עם ישראל.
יהי רצון שהאושר הנצחי יהיה מנת חלקך עד מאה ועשרים
יוסף לוי 050-41130
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
