נריה דניאל בן הדסה מתנאל בן פריבה אביב בן פליאה צוריאל בן דליה יהודה בן בינה רפאל בן תמרה קרדשוב גיל בן עליזה אלון בן כוכבה רון בן חנה עדי בן אמיר עדינה בת אידה אביתר בן נטלי פנחס בן ברוריה שרון בן אורלי מישאל בן תשועה נתנאל בן פאני רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה סלע ישראל בן רני עידן בן דנה שמעון פנחס בן רבקה נועם בן עליזה אהרון בן בת שבע נמרוד בן ויקי ינון נתנאל בן כרמלה יובל בן הגר שוהם בן שלומית דניאל בן אורית יהב סיאהו בן גילי אגם בת חן רועי בן מלכה דניאל בן שמרית עופר בן כוכבה נוי תפארת בת חוה יאן בן אינה פשייב אלישע יהודה בן חגית טל בן ולרי לאה נתנאל בן סולטנה ענת אוראל בן עדנה טליה בת אסתר מתן בן רינת תומר בן נורית אליקים שלמה בן אבישג מישל בן סולמירה רועי שלום בן נעמה עזריאל בן לואיז ליאת אליה בן אורית סהר בת הדס שיר בת אורנה אביחי בן אילה עדי רבקה בת אהובה נריה דניאל בן הדסה מתנאל בן פריבה אביב בן פליאה צוריאל בן דליה יהודה בן בינה רפאל בן תמרה קרדשוב גיל בן עליזה אלון בן כוכבה רון בן חנה עדי בן אמיר עדינה בת אידה אביתר בן נטלי פנחס בן ברוריה שרון בן אורלי מישאל בן תשועה נתנאל בן פאני רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה סלע ישראל בן רני עידן בן דנה שמעון פנחס בן רבקה נועם בן עליזה אהרון בן בת שבע נמרוד בן ויקי ינון נתנאל בן כרמלה יובל בן הגר שוהם בן שלומית דניאל בן אורית יהב סיאהו בן גילי אגם בת חן רועי בן מלכה דניאל בן שמרית עופר בן כוכבה נוי תפארת בת חוה יאן בן אינה פשייב אלישע יהודה בן חגית טל בן ולרי לאה נתנאל בן סולטנה ענת אוראל בן עדנה טליה בת אסתר מתן בן רינת תומר בן נורית אליקים שלמה בן אבישג מישל בן סולמירה רועי שלום בן נעמה עזריאל בן לואיז ליאת אליה בן אורית סהר בת הדס שיר בת אורנה אביחי בן אילה עדי רבקה בת אהובה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מאכלי חלב בחנוכה
זאב גרינוולד
מותו של אלעזר בקרב
זאב גרינוולד
מקום מנורת הזהב כיום
זאב גרינוולד
הקשר בין סיפור חנה ושבעת בניה לחנוכה
זאב גרינוולד
חוגגים חנוכה שמונה ימים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
סיפור חנוכה
יהודה רובן
הנרות הללו קודש הם - סיפור לחנוכה
אהרן לוי
חנוכה - חג העצמאות הרוחני
יחיאל ויצמן
מתיוונים
יהודה רובן
מנורת בית המקדש
יהודה רובן
מאמרים נוספים
מקור המנהג לשחק בסביבון
השאלה

מהו מקורו של המנהג לשחק בסביבון בחנוכה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

המקור למשחק הסביבון נובע מתקופת גזירות אנטיוכוס. בימיו גזרו היוונים שלא ללמוד תורה. בדורות ההם הלימוד היה בעל פה כאשר קבוצת לומדים התקבצה יחד כדי שיזכירו איש את דברי התורה לרעהו ולא יישכח דבר. כאשר גזרו היוונים שלא יתאספו במקום אחד אגודות אגודות, כדי שלא ילמדו תורה, מצאו חכמי הדור עצה נפלאה והיא: משחק הסביבון. כשנכנסו היוונים וראו את היהודים משחקים בסביבון, לא חשדו בהם במאומה.

ישנן גם סיבות כלליות למשחק זה, וכולן מבוססות על פרסום הנס, והן:

א. שלא ישכחו את הניסים והנפלאות שעשה ה' עמנו. לסביבון ארבעה צדדים, ובכל צד כתובה אות אחת. ארבעתן הן ראשי תיבות: נס גדול היה שם. הזכרת נס החנוכה בדרך משחק, מוסיפה רבות לתודעה.

ב. הילדים אוהבים באופן מיוחד את משחק הסביבון, ובבתים רבים נוהגים לשחק בו עם בני המשפחה לאחר ההדלקה. כינוס בני המשפחה מוסיף לתחושת הנס ולהודיה לה'.

בארבע האותיות הכתובות על הסביבון צפונים רמזים עמוקים. בכולם מופיעה האות ש' (שם), ולא האות פ' (פה) כמקובל בארץ. כנראה שכך היה נהוג מדורי דורות בתפוצות ישראל. נביא מספר רמזים הנוגעים לחנוכה:

* נס גדול היה שם – נוטריקון: נרות שמונה, הלל גמור. ארבע האותיות הללו רומזות למצוות שאנו מקיימים בחנוכה.

* נס גדול היה שם – ר"ת: גשנ"ה. מושבם הראשון של אבותינו במצרים היה בגושן, שנאמר: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ויבואו ארצה גושן" (בראשית מ"ו, כ"ח).

אותיות גשנ"ה הן בגימטריה (358). גם המילה: משיח הגימטריה שלה 358. קיים קו משותף הנמשך משעבוד מצרים עד לימות המשיח. הוא דומה לסביבון המתגלגל סביב נקודת קוטב המרכז האמצעי שלו. כך גם עם ישראל הם הנקודה האמצעית והמרכזית של עמי העולם.

ארבע מלכויות נרמזות באותיות גשנ"ה. כיצד? יש באדם ארבעה כוחות: כוח גופני, כוח נפשי, כוח שכלי וכוח עליון, הכולל את כולם (ר"ת גשנ"ה), הוא כח רוחני המכיל את כל שלושת הכוחות האחרים. ארבע מלכויות אלו הכבידו את עולן על ישראל, כל אחת קשורה לכוח אחר: בבל – כנגד הכוח הנפשי, מדי – כנגד הכוח הגופני, יוון – כנגד הכוח השכלי (הם רצו להחליף את חכמת התורה בחכמת הפילוסופיה), ואדום – כנגד הכל. מטרת ארבע המלכויות היתה להפריד ולבטל את האחדות שנוצרה בין ישראל לקב"ה. אולם, בסוף גלות אדום יתבטל כוחם על ידי המשיח.

בחנוכה רוב העם טבע בביצת יוון (מלבד המעטים שלחמו את מלחמות ה'). אך ה', ברוב רחמיו, גמל עימם ניסים. מכוח הדיפת החושך, נדלק אור האמונה. הדחיפה להתקרבות העם לבורא היתה בעקבות עזר מיוחד משמים, התעוררות מיוחדת מלמעלה. ולכן, משחקים בסביבון, כשהסיבוב שלו גם הוא מגיע מלמעלה.

כאשר אדם מסובב את הסביבון, אין לו כל דרך לחזות את התוצאה, קל וחומר שלא להשפיע עליה. הוא יכול רק לסובב את הסביבון, התוצאה היא בידי שמים. כך גם בכל ענייני העולם. האדם רק 'מסובב', אולם את התוצאה האמיתית מוביל ה' בלבד, ועליו יש להישען.

החשמונאים, שהיו מעטים מול רבים, בטחו בה' וניצחו. גם כשהדליקו בפך שמן קטן, בטחו בה' ואמנם, השמן דלק שמונה ימים.

גם לסביבון אין סיכוי שיצליח להחזיק מעמד על רגל אחת, אולם הוא עומד, מפזז ומכרכר. בחנוכה נשלח שפע של עזרה משמים. הנס היה גלוי, ברור היה לכול בר-דעת שכאשר מסובבים מלמעלה - הניצחון מובטח...

יש הרואים בסביבון סמל לייחודו ההיסטורי של עם ישראל. סמל לאומה בת האלמוות ולתורתה, תורת ה' הנצחית.

הסביבון - אף על פי שעומד הוא על רגל אחת, ואף על פי שנופל, הוא קם שוב, ושוב מסתובב... בזכות מי שמסובב אותו מלמעלה.

עם ישראל - אף על פי שסובבים הם בין האומות, למרות גזירות השמד, הצרות, ההתנכלויות, הפרעות והרדיפות, שהן מנת חלקו בשנות גלותו, למרות הכל - הוא שוב קם ועולה. "נצח ישראל לא ישקר"! ה' ממשיך לסובב אותו בכל הדורות ולקיים אותו לעד.


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה