ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
הכסא של שלמה המלך
זאב גרינוולד
להרבות שמחה בפורים
זאב גרינוולד
בין פורים ליום הכיפורים
זאב גרינוולד
משתה אחשורוש
זאב גרינוולד
"לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה..."
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
מרדכי ואסתר
יהודה רובן
מנהג התחפושות
יהודה רובן
שמחת חודש אדר
יהודה רובן
``משנכנס אדר מרבים בשמחה``
יהודה רובן
האויב מספר אחד
יהודה רובן
מאמרים נוספים
המסכה בפורים
השאלה
מדוע בפורים אנו עוטים על פנינו מסכה ומסתירים את זהותנו?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
הניסיון להתחקות אחר מקור מנהג התחפושות מוביל, כך נראה, למבוי סתום. המנהג אינו מוזכר במגילה ואף לא רמוז בה. לא ידוע לנו על דמות כלשהי מתוך סיפור הפורים שהתחפשה. המן היה המן, אחשוורוש נותר אחשוורוש, מרדכי הוא מרדכי, ואפילו אסתר, שלא הגידה את עמה ואת מולדתה, לא ממש התחפשה, לפחות לא במובן המקובל של המילה. מהי, איפוא, המשמעות העמוקה של המסכה, של הגלימה ושל יתר פריטי הלבוש הציוריים הפזורים בימים אלו בכל בית יהודי?

החיפוש אחר מקורו של מנהג התחפושות, מוביל להרהור בעוד תעלומה קטנה הקשורה לחג הפורים. הכינויים שניתנו לכל אחד ממועדי ישראל קשורים על פי רוב למהותם הפנימית או למאורע מרכזי שאירע בהם. ראש השנה, כשמו כן הוא - היום הראשון בשנה. יום הכיפורים הוא היום שבו מתכפרים עוונותיהם של עם ישראל. חג הסוכות בא להזכיר את הסוכות שבהן ישבו בני ישראל בימי נדודיהם במדבר סיני. חג הפסח מזכיר את העובדה שהקב"ה פסח על בתיהם של בני ישראל בעת מכת בכורות ולא פגע ביושביהם לרעה.

מאחר שהאירוע המרכזי שאירע ביום הפורים הוא הצלת היהודים מגזירת הכליה שאיימה עליהם, מן הראוי היה להעניק לחג כינוי שישקף עובדה זו, כגון: "חג הישועה", "חג ההצלה" או "חג הפדות". במקום זאת החליטו חז"ל לכנות את הימים הללו "ימי הפורים", על שם הפור, הגורל, בו הסתייע המן בבחירת תאריך היעד להשמדת היהודים. מדוע דווקא פרט שולי זה הפך לכינויו העיקרי של החג?

דומה, שלא היה ולו פרט אחד שהמן לא חשב עליו ולא לקח אותו בחשבון. ואם כן, איך דווקא את הפרט החשוב ביותר בכל התוכנית, את קביעת תאריך היעד, הותיר ביד המקרה? דווקא האלמנט הקריטי הזה, שאין ערוך לחשיבותו, נקבע על פי הטלת קוביה אקראית? מעולם לא האשים איש את המן בטיפשות. מה ראה, איפוא, לשטות זו?

כאשר ניגש המן לבחור את תאריך היעד להשמדת היהודים, הוא השאיר זאת ביד המקרה. הוא ביקש לנצל את ההזדמנות כדי להעביר לעולם מסר: הגורל הוא עיוור. בעתיד כאשר יסכמו ההיסטוריונים את נסיבות נפילתו והיעלמותו של העם היהודי, הם יסיקו שהכול אירע ''במקרה''. עובדה, אפילו התאריך נבחר במקרה.

אך מזימתו המתוכננת של המן קרסה והתפרקה בנסיבות מוזרות ביותר. שנים של הכנות ותמרונים פוליטיים ירדו לטמיון תוך שעות אחדות, כל זאת בגין שורה של צירופי מקרים, שאיש לא יכול היה לשערם מראש. באותו לילה שתכנן המן לתלות את מרדכי, התגלה בגנזכי המלך מסמך ששינה את כל התמונה. במשך שנים שכב המסמך והעלה אבק בארמון המלך, עד שנשלף דווקא באותו לילה גורלי בו נדדה שנת המלך. פתאום הפך מרדכי ליקיר הממלכה, והמן מוצא את עצמו, למרבה מבוכתו ותסכולו, מסתובב ברחבי העיר ומכריז בקולי קולות, כי אויבו השנוא, הוא האיש (אסתר ו', ו'): "אשר המלך חפץ ביקרו".

באותו לילה למד העם היהודי שהמקרה אינו עיוור, וגם מאחורי הגורל יש יד מכוונת. ''פור המן - הפך לפורינו''.

במבט שטחי נראה שאיש מגיבורי המגילה לא התחפש. אולם ה', "גיבור המגילה" התחפש בצורה כה מוצלחת, עד שאין הוא מתגלה לאורך הסיפור אפילו במערכה אחת. שמו של הקב"ה, כידוע, אינו מוזכר במגילה אפילו פעם אחת.

אבל הוא נמצא שם! לתחפושת שלו קוראים "טבע", והמסכה שלו קרויה "מקרה". הוא מושך בחוטים שמאחורי הקלעים. כאשר סצנת הסיום מגיעה וכל חלקי הפאזל מצטרפים, עולה המסך ויורדות המסכות. לפתע מתברר שהיה מי שתיזמן את כל צירופי המקרים הללו יחדיו. מבין שורות המגילה מחייך אלינו בורא העולם בכבודו ובעצמו.

בחג הפורים אנו מזכירים לעצמנו שכל עולם הטבע הוא תחפושת אחת גדולה. אפילו ה"פור" של פורים אינו אקראי. זהו הלקח המרכזי הצפון ביום זה, וזוהי הסיבה שגם אנו מתחפשים...
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: