|
|
|
השאלה
|
|
האם גם כיום מורגשת השפעתו של עמלק?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
העובדה שזרע עמלק התבולל בין האומות, גורמת לכך שהשפעתו הקלוקלת מורגשת בעליל בכל אשר נפנה. השפעה זו מחלחלת באפיקים שונים, לא רק אצל אומות העולם המתנכלות לישראל, אלא גם אצל עם ישראל. השחיתות שעמלק הביא לעולם, אינה יודעת גבולות, היא מגיעה בערוצים גלויים וסמויים גם ללבבות עם קודש. על רקע הנחה זו, השנאה לעמלק כוללת גם שנאה לכל מה שהוא מייצג, והמצוה לאבד את זכרו מן העולם, משמעותה לעשות הכל כדי לשרש מן הלבבות כל זכר לשיטותיו הפסולות.
התופעות החיצוניות המתרחשות בעולם, הינן תוצאות של תופעות פנימיות המתחוללות בלבבות. עמלק לא היה מסוגל להתנכל בשעתו לעם ישראל, אלמלא שבלבבות חל באותה שעה רפיון שהתבטא בספיקות באמונה (עיין רש"י שמות י"ז, ח'). לכן, עלינו להשתדל לטהר את ליבנו ולהרחיק אותו מדרכו הגלויה או הסמויה של האוייב העמלקי.
עמלק לא היה העם היחיד שהתנכל לישראל, אמנם הוא היה הראשון שפרץ את חומת המורא שהקיפה את עם ישראל בצאתם ממצרים, אולם מאז אין כמעט אומה שלא ניסתה להרע לישראל, כאשר היה סיפק בידה.
אף על פי כן הבדל גדול ועקרוני אנו מוצאים בין עמלק לבין שאר העמים. עמלק הוא נכדו של עשו והמייצג הרשמי והנאמן של שיטתו. שורש השוני שבין עשו לבין יתר אומות העולם, התגלה בשעתו כשבא הקב"ה לתת את התורה לעולם. לפני שהקב"ה נתן את תורתו לעם ישראל, הוא סבב על כל אומות העולם בבקשו לתת להם את התורה. אולם כל אחת מהן סירבה לקבלה, כל אחת מנימוקיה שלה.
כשבני ישמעאל או עמון ומואב סירבו לקבל את התורה היה זה מפני שתכונתם הפנימית מנעה מהם מלקבל עליהם עול תורה ומצוות; לאלו הפריע איסור "לא תנאף" ולאלו איסור "לא תגנוב". אולם כשבני עשו לא רצו בתורה, היה זה מן הנימוק שרוצחים הם. יצר הרציחה שלהם יסודו בתחושת הגאווה והאנוכיות המופרזת שלהם, שבגללה אין הם מוכנים לקבל יישות נוספת כלשהי לצידם. תחושת ה"אני ואפסי עוד" שאינה יודעת מעצורים, היא הגורמת להם לרצוח. זוהי מתכונת של רשעות מוחלטת שאינה נובעת מיצר מסויים, אלא מרשעות המזינה את עצמה.
ואכן, גם בעמלק מופיע מוטיב אכזר זה. מעשי עמלק מתבטאים בחוצפה ובעזות כלפי כל גילוי של קדושה בעולם. זו הסיבה שעמלק הגיע ממרחקים להרע לישראל, למרות שבני ישראל לא התקרבו לגבולו, ולמרות שלא היה מסוגל להרויח מאומה מהתנכלותו לעם שיצא זה עתה ממצרים.
לכל אומות העולם עשוי להיות תיקון רוחני מסויים. כאשר מידותיהם ותכונותיהם, שכיום משמשות לרעה, יכוונו לאפיק טוב, הן עשויות לסייע לקדושה, ועל כן יש להן מקום מסויים בעולם. אולם הרע של עמלק הוא רוע ורשעות שאין להם כל אפשרות תיקון, ועל כן דינם להימחות כליל מן העולם.
דורנו "זכה" להבין במוחש, מדוע כה עמוקה וקיצונית היא משטמת התורה כלפי אוייב זה. דורינו שראה את העמלק הנאצי בפעולה, הדור, שחש היטב על בשרו, מהי דמותו של העולם, כאשר תורת עמלק מוגשמת ומשליטה את סדריה בחברה האנושית – מסוגל להבין היטב את ציווי התורה.
הדמיון המפליא בין כנופיית היטלר לבין עמלק הקדמון – מדהים ומעורר מחשבה. השקפת עולמם אחת היא, ונובעת מאותו מקור נכפש!
היתה זו שאט נפש מבשורת השוויון והצדק. היה זה נסיון להפוך סדרי עולם ולבטל את השפעת היהדות. להשליט את החזקים "המיוחסים" על המון הגזעים "הנחותים", לעקור מן השורש את הזכות לחופש, שהחדירה היהדות לתודעת העולם, לנסות להצליח במקום שבו נכשל עמלק.
זוהי מלחמה מטאפיסית הנמשכת מאז ועד היום. אין לה דבר עם גורמי המלחמה הידועים. היא שונה מהם בתכלית. על כן, כל עוד האויב – עמלק, קיים, אין שמו וכסאו של אלוקים שלמים. "כי יד על כס י-ה, מלחמה לה' בעמלק מדור דור" (שם י"ז, ט').
כל עוד הוא חי, העולם חסר, ורוח הצדק מקופחת...
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
