רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה יאיר זכריה בן אורלי ליאור בן שרית רותם בן קרן יוני בן שרה אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית אלון ועומר בן מיכל דיצה בת לאה אלון בן כוכבה יונתן יוסף בן רבקה נעמה משה בן תרצה אליה ישראל בן מיטב אחיעד יעקב בן שמואל גדליה דוד בן רונית גיא בן מירב יורם בן בלה אלקנה בן מרים רינה רונן בן ויקטוריה יואב פנחס בן ענת שחר בן דבורה גל בן יפה יונתן מרדכי בן איילת דפנה בת מעיין מאיר צבי בן מרגלית  דוד בן שולמית איתי חי עמית בן בתיה אוהד יוסף בן שלומית דורון בת אפרת יהונתן בן ידידה תמיר יעקב בן ציונה צילה ליאור בן כרמית יהונתן עזרה בן חדוה חיה דורון ברוך בן רבקה ורדה מיה ויאלבו פולו בת גלית זיו רועי בן מירב הודיה בת שושנה הוד חיים בן ליאת יהונתן בן יונית אבירם בן מלכי דביר בן לאה עומר בן הילה שירה בת עדנה שמואל בן חיה פאשע אליה בן מרב אמיתי בן חפצי מתן שאול הכהן בן אפרת איתי בן דורית אוהד בן קרן ברק חיים בן חנה אלישבע ניר בן ריטה רון רישר צמח חי בן ג´קלין חנה יאיר זכריה בן אורלי ליאור בן שרית רותם בן קרן יוני בן שרה אבישי שלמה יהושע בן שרה שרית אלון ועומר בן מיכל דיצה בת לאה אלון בן כוכבה יונתן יוסף בן רבקה נעמה משה בן תרצה אליה ישראל בן מיטב אחיעד יעקב בן שמואל גדליה דוד בן רונית גיא בן מירב יורם בן בלה אלקנה בן מרים רינה רונן בן ויקטוריה יואב פנחס בן ענת שחר בן דבורה גל בן יפה יונתן מרדכי בן איילת דפנה בת מעיין מאיר צבי בן מרגלית  דוד בן שולמית איתי חי עמית בן בתיה אוהד יוסף בן שלומית דורון בת אפרת יהונתן בן ידידה תמיר יעקב בן ציונה צילה ליאור בן כרמית יהונתן עזרה בן חדוה חיה דורון ברוך בן רבקה ורדה מיה ויאלבו פולו בת גלית זיו רועי בן מירב הודיה בת שושנה הוד חיים בן ליאת יהונתן בן יונית אבירם בן מלכי דביר בן לאה עומר בן הילה שירה בת עדנה שמואל בן חיה פאשע אליה בן מרב אמיתי בן חפצי מתן שאול הכהן בן אפרת איתי בן דורית אוהד בן קרן ברק חיים בן חנה אלישבע ניר בן ריטה
שמות לתפילה מלחמת חרבות ברזל
    ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות חרבות ברזל שידוכים אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
מכת ערוב
זאב גרינוולד
מכת ברד
זאב גרינוולד
מכת דם
זאב גרינוולד
מכת בכורות
זאב גרינוולד
מכת צפרדעים
זאב גרינוולד
מאמרים בנושא
שבת הגדול
ערכים
חד גדיא
משה שינפלד
ניסי קריעת ים סוף
זאב גרינוולד
שישה עשר מי יודע? - סיפור לפסח
אהרן לוי
המימונה – חג האמונה
ערכים
מאמרים נוספים
חד גדיא
השאלה
מהו ההסבר של הפיוט חד גדיא, הנאמר בסופו של ליל הסדר?
x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד
פיוט חד גדיא הינו פיוט הקשור לגלות ולגאולה שבאה בעקבותיה. הוא סוקר את ירידת בני ישראל למצרים ואת הדרך שבה נגאלו.

תחילתו של הפיוט בגדי, אשר נקנה על ידי האבא בשני זוזים. ובכן, למה מרמז גדי? מיהו האב שקנה את הגדי?

סיפור הירידה למצרים התחיל מקנאת האחים ביוסף על כתונת הפסים שעליו, כתונת שערכה לא עלה על משקל שני סלעים כסף. נמצא, איפוא, כי יעקב אבינו, בכתונת הפסים שעשה לבנו יוסף, משך את קנאת שאר בניו, ויצר את הרקע לירידתם למצרים, מה שהביא בשלב מאוחר יותר לשעבוד מצרים. וכך אמרו חכמינו:

"לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת (משי), שנתן יעקב ליוסף, יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י':)

יעקב שמכר את יוסף לשעבוד בשל משקל שני סלעים כסף, הוא האב שמכר את הגדי בשני זוזים (ולא קנה האב גדי בשני זוזים, כמקובל. "זבין" בשפה הארמית משמש הן לקניה והן למכירה). הגדי רומז ליוסף, בגדיו נטבלו בדם גדי עזים, לפני שהאחים הראו את הבגד ליעקב.
"ואתא שונרא ואכלה לגדיא" - בא החתול ואכל את הגדי. החתול הוא אשת פוטיפר אשר נהגה עם יוסף בכפיות טובה. למרות שמאז שנכנס יוסף לביתו של פוטיפר ההצלחה האירה שם פנים.

היא נהגה כאותו חתול אשר אינו מכיר בטובת קונו, והוא כפוי טובה (הוריות י"ג). החתול אכל את הגדי, ואף אשת פוטיפר רצתה לאבד את זכרו של יוסף, ואף הצליחה להכניס אותו אל בית הכלא.

"ואתא כלבא ונשך לשונרא" - עד שבא הכלב, פרעה, אשר על זמנו נאמר: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" (שמות י"א, ז'), והוא אשר שחרר והוציא את יוסף מהכלא המצרי והכשיר שלב נוסף בהתקיימותה של ההבטחה האלוקית אשר ניבאה על שעבוד וגלות מצרים.

"ואתא חוטרא והכה לכלבא" - בא המקל והכה לכלב. בא מקלו של משה רבינו, המטה שבו עשה את האותות ואשר בו הכה את פרעה ואת עמו בעשרת המכות.

"ואתא נורא ושרף לחוטרא" - באה האש ושרפה את המקל. "וירעו אותנו מצרים" (דברים כ"ו, ו'). המצרים לימדו אותנו להיות רעים. באה אש התאווה והיצר הרע של בני ישראל ושרפו את המקל שבו חוללו את המכות.

"ואתא מיא וכבה לנורא" - באו המים וכיבו את האש. המים הם כח התורה המשולה למים, כפי שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים", כיבו את אש היצר הרע. בכח התורה, אשר ניתנה לסוף חמישים יום מאז שיצאו ממצרים, התבטל במידת מה כח היצר שהיה בהם. רק התורה מסוגלת לכבות את אש היצר.

"ואתא תורא ושתה למיא" - בא השור ושתה את המים. מעמד מתן תורה יצר מציאות חדשה בעולם. עד שבא השור, העגל אשר נעשה באמצעות ישראל, והוא זה שביטל את המצב הנעלה שנוצר בעקבות מתן תורה והחזיר שוב את העולם אחורנית. ענני הכבוד הסתלקו, בעקבות חטא העגל, ומצב בני ישראל חזר להיות מאויים, כמו קודם למתן תורה.

התורה שנלמדה לאחר חטא העגל היא תורה שונה במדרגת הרוחניות מזו שנלמדה קודם לכן. התורה הראשונה היתה נלמדת בקלות ובמהירות, כמו לימודו של אדם הראשון לפני החטא. השור, חטא העגל, יצר פגם בדרך לימודה של התורה.

"ואתא שוחט ושחט לתורא" - בא השוחט ושחט את הפרה. זהו משה רבינו, אשר השמיד את העגל כליל ואף פיזר את אפרו על פני המים.
"ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט" - בא מלאך המוות והרג את משה רבינו כשהגיע יום פקודתו. כי אף שקידש משה רבינו את גופו הטהור כאחד משרפי מעלה, מכל מקום אין דתנו כדת הנוצרים, חלילה. אנו מאמינים כי הוא ככל בשר ודם השיב את נשמתו לבורא ונסתלק מהעולם הזה בשביעי לחודש אדר.

"ואתא הקב"ה ושחט למלאך המוות" – לעתיד לבוא יתגלה הקב"ה ויקח את נקמתו ממלאך המוות, ושוב לא תהיה מיתה בעולם, אלא תבוא הגאולה השלימה ויבנה בית המקדש.
שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
הסידור הדיגיטלי
  • בריאות
  • תורה ויהדות
  • חרבות ברזל
  • פעילות ערכים
  • הטיפ היומי
  • זוגיות ומשפחה
  • פיתוח האישיות
  • פרשת השבוע
  • חגים ומועדים
    ראש השנה
  • יום הכיפורים
  • צום גדליה
  • סוכות
  • שמחת תורה
  • חנוכה
  • עשרה בטבת
  • ט``ו בשבט
  • פורים
  • פסח
  • ספירת העומר
  • יום השואה
  • יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
  • יום העצמאות
  • ל``ג בעומר
  • יום ירושלים
  • שבועות
  • בין המצרים
  • ט` באב
  • ט``ו באב
  • חודש אלול
  • נשים
  • השקפה ואמונה