|
|
|
השאלה
|
|
מה הסיבה שעמנו, עם סגולה, סובל יותר מכל שאר העמים?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
ביחס השנאה כלפי עם ישראל קיים ממד על טבעי. רגשות שנאה פוחתים מטבעם בחלוף העתים, ואילו שנאה זו לעמנו הולכת ומתעצמת. בניגוד להיגיון, עומדת רמת השנאה ביחס ישיר להיקף תופעת ההתבוללות. כשהתופעה מעמיקה את אחיזתה, נדרש על פי מהלך שמיימי מינון גבוה יותר של שנאה כדי לרסנה.
מגמה של התבוללות בעם מביאה בעקבותיה תגובה חריפה משמים. לאחר תקופת "תור הזהב" בספרד, כשגברה הנטייה בקרב השכבה העשירה לחקות את דרכי הגויים, סיבב הקב"ה את הגירוש. גירוש ספרד הוכיח קבל עם ועדה שהשנאה היוקדת לזרע ישראל לא נגדעה מהעולם. הרצון להיטמע בגויים הוא השמן המצית את גחליה הלוחשות של האנטישמיות.
לעם ישראל נועד תפקיד להכיר באחדות ה' ולחיות על פי משפט התורה. כשהעם מתעלם ממימוש ייעודו ומנסה להתערב בגויים, מעורר הקב"ה את השנאה הכבושה בלבם. ובאותה תקופה יוזמות האומות חוקים מפלים המרחיקים את המתבוללים מהגויים בעל כורחם, וכך משתמרת איכותו המיוחדת של עם ה'.
מקורות בתורה ובדברי הנביאים מעידים שאמנם ההתבוללות גורמת לעונש חמור.
הנביא יחזקאל אומר: "והעולה על רוחכם היו לא תהיה. אשר אתם אומרים: נהיה כגויים, כמשפחות הארצות, לשרת עץ ואבן. חי אני נאום ה' אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם" (יחזקאל כ', ל"ב-ל"ג).
בתפילת עזרא על חטא נישואי התערובת בזמנו נאמר: "הנשוב להפר מצוותיך ולהתחתן בעמי התועבות האלה? הלא תאנף בנו עד כלה, לאין שארית ופליטה" (עזרא ט', י"ד).
רבי יעקב עמדין (היעב"ץ) כותב נגד ההתבוללות שפשתה בדורו (בתחילת ימי ההשכלה): "המון העם, רובו ככולו, אין עיניהם כי אם להידמות לבני נכר ללכת בחוקותיהם. היא שהחשיכה את עיניהם של ישראל בבית ראשון, והיא מקור הרעות העצומות שהשיגו את אבותינו גם בבית שני, והיא שהכריתה את זרע ישראל מארץ ספרד. צדיק הוא ה' וישר משפטו, כאשר הצדיקו עליהם את הדין חסידי דור הגירוש וחכמיו".
היעב"ץ תולה בחטא זה גם את גזירות ת"ח-ת"ט. מתברר איפוא, כי ההיסטוריה של הגלות היא מימוש הפסוק: "בחימה שפוכה אמלוך עליכם" (יחזקאל כ', ל"ג). כל החורבנות המרכזיים של גלותנו - מקורם בבגידה בייעודנו כעם נבחר.
בתוך סקירה היסטורית ארוכה של תולדות ישראל כותב רבי שמחה מדווינסק בספרו "משך חכמה" שנדפס בשנת תרפ"ז, שלוש עשרה שנה לפני מלחמת העולם השניה:
"הישראלי בכלל ישכח מחצבתו וייחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו ללמוד לשונות לא לו, יחשוב כי ברלין היא ירושלים... אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלופו, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה' אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים".
אותם דברים על רוח סועה וסער שתעקור את עם ישראל מגזעו, התקיימו כעבור שנים בצורה מצמררת.
העיתונאי רוברט וולטש כתב בזמנו בשנת 1933: "הם (היהודים) חשבו שהדבר החשוב ביותר הוא שלא יוכרו כיהודים. היום הם מואשמים בבגידה בעם הגרמני: העיתונות הנאצית מכנה אותנו 'אויבי האומה', ואנו חסרי אונים מול האשמה זו. אין זה נכון שהיהודים בגדו בגרמניה. אם בגדו במשהו, הרי שהם בגדו בעצמם וביהדותם. משום שהיהודים לא נשאו את יהדותם בגאון, מפני שרצו להתחמק מהשאלה היהודית, הם מוכרחים לשאת בעול האשמה של השפלת היהדות".
נטישת הדת והתפתחויות פילוסופיות בלתי דתיות אפשרו לנאצים לפתח פילוסופיה של אלימות ורצח, ולהסתמך על ציטטות מדויקות ובלתי מדויקות מכתביהם של פילוסופים שונים. יותר מכול ידועים הציטוטים מכתבי הפילוסוף הגרמני ניטשה, אשר דיבר בעד היווצרות גזע של "אדם עליון", שיהיה "מעבר לטוב ולרע" המוסרי.
אל לנו לשכוח שדבר דומה ביותר לשואה התרחש גם בברית המועצות בימי סטאלין. אף בברית המועצות ידוע השלטון בהתנגדותו לכל הדתות, ולא מקרה הוא כי דווקא שם נרצחו מיליוני בני אדם, ביניהם יהודים רבים, על לא עוול בכפם. האידיאולוגיה הקומוניסטית דוגלת בחומרנות גמורה וכופרת בכל רוחניות בעולמנו, ואילו הנאצים דיברו על "שיבה אל הטבע" ועל ציות ל"חוק הדם". תורת הגזע הנאצית רואה באדם סוג נוסף של בעל חיים, ובכך היא כופרת בנשמת האדם ובמעלתו הרוחנית. ברור אפוא ששורש הירידה המוסרית של הנאציזם ושל הקומוניזם נעוץ בהפניית עורף לדת.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
