מדוע נקראים הימים מראש השנה עד יום הכיפורים בשם: "עשרת ימי תשובה"?

עשרת ימי תשובה מתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים. בימים אלה בולטת ומוחשית יותר הקירבה אל אלוקים, ויש בהם סגולה מיוחדת לעשיית תשובה. החזרה בתשובה קלה יותר בימים אלו.

עשרת הימים הם: שני ימי ראש השנה, צום גדליה, שבת תשובה, יום הכיפורים שהוא היום האחרון, ושאר חמשת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. ימים אלו נקראים גם "בין כסה לעשור". "כסה" הוא הכינוי לראש השנה – החל תמיד בראש חודש, בעת שהירח מכוסה ואינו נראה לעין, ו"עשור" הוא כינויו של יום הכיפורים – החל בעשרה בתשרי.

הקב"ה חפץ חסד הוא. מאפשר לחוטא לשוב מדרכו, מצפה לתשובתו ומחכה לו. באהבת הקב"ה אותנו הוא קבע לנו עשרה ימים מיוחדים בשנה שבהם התשובה מתקבלת במיוחד.

ישעיהו הנביא אומר (נ"ה, ו'-ז'): "דרשו ה' בהמצאו, קראוהו בהיותו קרוב. יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו, וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלוקינו כי ירבה לסלוח". מה פירוש המילים: "קראוהו בהיותו קרוב" - והלא מלוא כל הארץ כבודו, הבורא נמצא בכל מקום. מהי, אם כן, כוונת הנביא באומרו שעלינו לקרוא לה' "בהיותו קרוב"?

אלו הם עשרת ימי תשובה.

מהי תשובה?

התשובה היא תהליך שבו האדם משנה לטובה את אורחות חייו על פי רצון בוראו, וכתוצאה מכך מכפרים לו במרום על חטאיו. תהליך זה מורכב מחמישה שלבים:

א. הכרת החטא – להכיר בעובדה שטעיתי, ששגיתי, שלא נהגתי כשורה. אם לא מכירים בחטא, אומר הנביא ירמיהו לכנסת ישראל (ב', ל"ה): "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי". צריכה להיות לאדם תחילה הכרה שאכן נעשתה עבירה.

ב. חרטה – על המעשה שנעשה, צער כן בעומק הלב על החטא.

ג. עזיבת החטא – ניתוק מוחלט מן החטא וממחולליו, שאם לא כן, הרי החוטא הוא בבחינת "טובל ושרץ בידו", כלומר, מנסה להיטהר, אך עודנו מחזיק במקור הטומאה.

ד. וידוי – יש להתוודות על החטא ולומר בפה: "על חטא שחטאנו לפניך". הווידוי הוא מצוות עשה מן התורה, והוא תנאי הכרחי לזכות בכפרה.

ה. קבלה לעתיד – האדם מקבל על עצמו שלא יחזור לסורו בעתיד, ושוב לא יעשה אותה עבירה. לשם כך הוא צריך להתרחק מכל דבר העלול לגרום לו לשוב ולהיכשל באותו חטא.

לקראת ימי הדין המתחילים בראש השנה – היום שבו "יעמיד (ה') במשפט כל יצורי עולמים" – יש להתכונן מראש. החל מראש חודש אלול אנחנו מתעוררים לעשיית תשובה, ועושים צעדים ראשונים בדרך התשובה – מתחרטים על העבר ומקבלים את פני העתיד – כדי להגיע לימי הדין מתוך נכונות נפשית. כך נהיה ראויים לקבל אל קירבנו את השפע הרוחני שהימים הללו, עשרת ימי תשובה, מעניקים לכל מי שפושט את ידו לקבלם.

היום האחרון של עשרת ימי תשובה, יום הכיפורים, הוא יום מיוחד לעשיית תשובה ולהיטהרות לפני האלקים. ביום זה אנו צמים, מתענים בחמישה סוגי עינויים ומרבים בתפילה. התפילה נסובה על מצות התשובה וההתייצבות לפני ה', כשאנו נקיים מחטא ועוון.

בזמן שבית המקדש היה קיים נעשו ביום זה עבודות מיוחדות על ידי הכהן הגדול ומטרתן היתה לכפר על ישראל. היה זה היום היחיד בשנה שבו הורשה הכהן הגדול להיכנס לקודש הקדשים ולהקטיר בו קטורת לפני ארון הברית. באותה שעה יחודית זו התכפרו עוונותיהם של ישראל. לשון צמר זהורית אדומה שהיתה תלויה מחוץ לבית קודשי הקודשים, הלבינה כשלג, והיה זה אות לקבלת הסליחה של ישראל על ידי ה' ולכפרת עוונותיהם, וכפי שנאמר (ישעיהו א' י''ח): "אם יהיו חטאיכם כשנים (כשני) – כשלג ילבינו".