מדוע עלינו לגור במבנה ארעי בחג הסוכות?

הפקודה היא לארוז את כל החפצים: את המיטה ואת השולחן, את קעריות המזון ואת מה שבתוכן, ולצאת למשך שבעת ימי החג אל... הסוכה. לאו דווקא אל הסוכות שזכו במקום ראשון בתחרות "הסוכה הנאה". הסוכה כפי שהיא מוגדרת בהלכה, אינה שם נרדף לארמון פלאים, היכול לכפות על שוכניו את העליצות.

השטח המינימלי של הסוכה על פי ההלכה הוא פחות ממטר מרובע. קירות שיכון זה זוכים לתו תקן אם אינם מתפרקים או מתעופפים ברוח מצויה. אין שום הנחיות מחייבות בנוגע לסוג הטיח והריצוף, הסיוד והצביעה, חיבורי חשמל ואינסטלציה. לעומת זאת, יש הוראות מחייבות וחד משמעיות ביחס לגג: שום גג, זולת ענפי עצים או קש.

העוקב אחר מבנה הסוכה, יגלה שמידות המינימום של הסוכה מספיקות כדי ליצור את מה שמבקשת הסוכה ליישם ולהבליט. הכינוי המקביל לסוכה הוא "דירת עראי". האזרח היוצא אל הסוכה מחווילתו ברובע היוקרה, והדלפון הבא אליה מביקתת העוני, לשניהם מצפה תענוג זהה: שינה עריבה מתחת לעלעלים נידפים ברוח. שניהם יביטו באותם שמים רחוקים וירח חיוור. לשניהם אותו מרבד נוצץ של כוכבים מקיר אל קיר. לשניהם הזדמנות לחוש בכל רמ"ח אבריהם כמה ארעיות ובנות חלוף הן אשליות חייהם, ממש כקורת הגג שעל ראשם.

תחושת הארעיות היא המופת לראייה נכונה של העולם. מה קטנים הם המאבקים והמאוויים, השאיפות והאכזבות, ההישגים החומריים, התקוות ומפחי הנפש היומיומיים, כאשר הם נראים במימדם הנכון?

מן הארעי נפתח חלון אל הנצח. מן הארעי שבמבנה עולמנו עולים כוחו וגבורתו של האלוקים, המחיה וממית, המוריש ומעשיר, המשווה קטון וגדול.

במבט לכיוון מעלה, אל הגג, מסתבר כי הכול שווים. אותם עלי ירק של הארעי, אותם סדקים אל אותו רקיע, רקיע התחושות העמוקות, המאפשר לאדם לגלות את עצמו, את אישיותו הנעלמה, את הנעלה ואת האלוקי שבלבו. כל אלו מעניקים טעם ליומו ושמחת אין קץ ללבו.

תחושת הארעיות היא המתג המשתק את שאון הקיום ודאגותיו. המתג המפעיל את תיבת הנגינה שממנה בוקעים צלילי מוסיקה אחרת. צלילי עולם רוח גדול, עשיר ויפה. עולם שבו נוצצים רק הטוב והישר, הנכון והאמיתי, שבו מוקיעים את הרע ואת העיוות, את הכחש ואת המרמה. עולם שבו פועלים מאזני צדק אלוקי ואמות מידותיו המדויקות. עולם שעל כחשיו לא תגונן הדלות ולא יגן העושר.

בעולם שבו הכול עראי: העושר והדלות, היש והחסר, הנצחונות והתהילה, אין מקום לשמחה. זו היא ארץ המרדפים אחר הבלתי מושג.

לעומת זאת, בעולמנו הרוחני נמשכת השמחה כל העת. כאן יכול האדם בכל רגע להשיג את מאווייו, להעפיל לגבהים ולהאזין להד החוזר מכל נקיפת אצבע, מכל מעשה טוב, מכל החלטה נכונה. כאן אפשר לגלות אפילו את... הזולת, באור שונה לחלוטין.