מה היתה מטרת היוונים בגזירותיהם?

מאבקם של היוונים בעם ישראל התמקד במטרה אחת – לנתק אותם ממקור החיים של התורה ולטמא אותם עד שיהפכו לעם ככל העמים.

היוונים גזרו שכל יהודי חייב לכתוב על קרן השור שאין לו חלק באלוקי ישראל. לא בכדי ביקשו היוונים לחקוק את משפט הכפירה דוקא על קרן השור.

כיום מקובל, שכאשר רוצים לפרסם ידיעה כלשהי, מדביקים 'סטיקר' על המכונית מאחור, וכל הנוסעים בכביש והולכי הרגל נחשפים לה. פעם השתמשו בשוורים, ולכן טבעי היה שהיוונים חיפשו את אפשרות הפרסום הטובה ביותר.

היוונים שהיו גדולי החכמים באותה תקופה, הבינו שהם אינם מסוגלים להשיג את חכמת התורה שבעל פה, ולכן ניסו לעשות הכל כדי שגם ליהודים לא תהיה חכמה זו, וממילא לא יהיו היהודים שונים מיתר העמים.

את התורה שבכתב – לפחות בצורתה הפשוטה – הם יכלו להשיג, שהרי עליה לא נכרתה ברית, והיא אינה בלעדית לעם ישראל. הם לא התקנאו בה, וציוו לתרגם אותה ליוונית, כדי שכולם יוכלו להבין אותה.

אולם, מכיוון שרצונם בתורה שבכתב היה כדי שיתייחסו אליה כחכמה בלבד, ללא קדושה מיוחדת, לכן, תרגום השבעים גרם לחושך רוחני, ועל כך דרשו חכמינו: "'וחושך על פני תהום' - זו מלכות יון".

זוהי הסיבה לכך שבתפילת: "על הניסים" כתוב שהיוונים רצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" – מטרה ממוקדת היתה לנגד עיניהם של היוונים מלבד עצם החטאת היהודים בעבירות, והיא: להשכיח מהם את התורה!

האופן שבו ניסו היוונים לעשות זאת היה על ידי הקמת בתי שעשועים ותאטראות. הם לא התכוונו בכך רק לגרום לביטול תורה, אלא מאחר שהבינו שקניני התורה מבוססים על קדושה ופרישות, וכל קיום התורה שבעל פה בנוי על התקדשות האדם, הם הכניסו לעם ישראל טומאה, כדי שעל ידה יטמא עם ישראל, וממילא יתבטל קשרם עם קניני התורה ועם החשק ללימוד התורה.

לשם השגת מטרתם הנלוזה הם גזרו גם על מילה, שבת וקידוש החודש; המילה היא הברית בין היחיד ובין הקב"ה, השבת היא הברית של כלל ישראל עם הקב"ה, והחודש מבטא את הכח המיוחד שקיים רק אצל עם ישראל, לקדש את הזמנים, כח שאותו קיבלו החכמים בישראל מאת ה'.

נתרכז בהסבר הגזירה על קידוש החודש:

מדוע גזרו היוונים על קידוש החודש? מה מפריע להם שבאים שני עדים לבית דין ומספרים שראו את הירח, ובית הדין אומרים 'מקודש, מקודש'?

זאת ועוד, לכאורה הספירה לפי השמש נראית סבירה יותר, מכיון שלשמש יש מחזור מסודר של שלוש מאות ששים וחמישה ימים, לעומת הירח שיש לו מחזור של שלוש מאות חמשים וארבעה ימים בלבד, כך שבכל שנה חסרים אחד עשר יום, וכל מספר שנים יש להוסיף חודש ולעבר את השנה.

נסביר את אחד ההסברים לנושא:

בכל העמים קיימת תקופת פריחה, ואחריה מתחילה תקופת נסיגה, עד שהם נעלמים כליל ממפה ההיסטוריה. כשהגיעו הספרדים לאמריקה הם מצאו שם מסורת מפוארת של שבטים אינדיאנים, אך הם הרגו והגלו אותם, עד שנותרו מהם רק מעט עתיקות. כך אירע גם ליוונים העתיקים, למצרים הקדמונים ולרומאים – בכל פעם שבו הגיע כובש זר וחזק יותר, נעלם העם הקודם מעל במת האנושות ופינה את מקומו לעמים הבאים בתור.

היחידים שנותרו במשך כל הדורות, עם תקוה עזה ליום שבו הם ישובו ויעלו על במתי ארץ, הם עם ישראל. הם נמשלו לירח, שבכל חודש הוא נעלם – אך בסופו של דבר הוא חוזר ונראה!

עם ישראל מונים לירח, משום שהם נמשלו לו. מתחילת החודש עד שהירח מתמלא חולפים חמישה עשר יום, ומאז ועד שהוא נעלם, חולפים עוד חמישה עשר יום, וחוזר חלילה. נעלם ומתחדש, נעלם ומתחדש.

את הנצחיות הזו לא יכלו היוונים לשאת – וזו הסיבה שביקשו למנוע מישראל לקדש את החודש. מטרתם היתה לבטל את ההבדל בין יהודי לגוי, ולנפץ את החומה המפרידה ביניהם! הם ידעו, כי ברגע שבו יתבטל ההבדל – שוב לא יהיו מגן ושמירה על היהודי.

על פי מהלך זה תתבאר גם טומאת השמנים שטימאו היוונים במקדש. השמן בבית המקדש נועד להדלקת המנורה המסמלת את אור התורה. היוונים ביקשו לבטל את התורה שבעל פה ולגרום לחושך רוחני, ולכן, הם טימאו את השמנים.

יתרה מזאת, שמן זית סגולתו היא שהוא מחדיר חכמה ללב, כמו שמפורש במסכת מנחות (דף פ"ה, ע"ב): "אמר רבי יוחנן: מתוך שרגילים בשמן זית, חכמה מצויה בהם", ועוד אמרו חז"ל (הוריות י"ג ע"ב), ששמן זית משיב לימוד של שבעים שנה, כלומר, שבכוחו להחזיר את התורה על אף שהיא נשכחה לפני שבעים שנה!

מובן, אפוא, שהיוונים שביקשו לבטל את החכמה בישראל ולטמא אותה, טמאו את השמנים, ובכך ביקשו לוודא שישראל לא יהיו יותר חכמים מהם!

משמעות נוספת טמונה בשמן – עם ישראל נמשל לשמן, כפי שהשמן אינו מתערב עם שאר המשקים, אלא צף מעליהם, כך ישראל אינם מתערבים עם הגויים בגלל טהרתם, אלא הם נמצאים מעליהם. טומאת השמנים מסמלת את מטרת היוונים: לטמא את עם ישראל ולערב אותם בין הגויים!

לפיכך, עיקרו של הנס התבטא בהדלקת נרות המנורה, הרומזת לתורה. מטרת מלחמת היוונים היתה להחשיך את אור התורה על ידי ביטול הקדושה, אך ישראל זכו שהמנורה האירה שמונה ימים באורח נס!

זוהי הסיבה לכך שאנו מודים ב"על הניסים" גם על המלחמות, שכן עצם המלחמה מול יוון מבטאת את אי הכניעה של ישראל ואת מאבקם במי שרצה להשכיח מהם את התורה ומצוותיה.