אסתר גילתה לאחשוורוש את מוצאה, כשניתנה לה הרשות לכך ממרדכי היה זה כשהגיעה למצב של חוסר ברירה, לאחר תשע שנים של סוד.
כתוב במגילה (אסתר ז', ג'): "תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי; כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד". כאן היא גילתה שהיא נמנית על עם ישראל.
"אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה" (ב', כ'). הדגשת נושא זה פעמיים במגילה, מלמדת על חשיבותו של פרט זה. לבטח היה ל'סוד' זה של אסתר, משקל מכריע באותו משתה שהביא למפלת המן.
במשתה זה שמעו המלך והמן לראשונה את הסוד שהסתירה אסתר במשך שנים, את זהותה. ידיעה זו באה להם כהפתעה גמורה.
עובדה היא, שלאחר מכן מסופר במגילה: "והמן נבעת מלפני המלך והמלכה... והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה" (ו', ז'). תגובתו הנסערת מלמדת על עצמת הרושם של הודעת אסתר, שהרי העובדה שהמלכה היא יהודיה מערערת את כל תכנית ההשמדה של היהודים. התכנית שהגה המן ושאותה אישר המלך.
כידוע אחשוורוש שנא את היהודים, ואם היה יודע שאסתר יהודיה לא היה לוקחה. ואילו מרדכי ראה בנבואה, שאסתר תציל את עם ישראל מפני גזירות המן, ולכן, סבר שאם יקחנה אחשוורוש היא תציל את עם ישראל.
אמנם קשה, איך לא ידעו שאסתר היא יהודיה, והרי היא נלקחה מביתו של מרדכי היהודי?
תשובות רבות נכתבו בדבר, חלקן כתבו שהיא נאספה על ידי משרתי המלך מהשוק.
והרי בעיר שושן התגוררו יהודים רבים, ומסתבר שהיו רבים שהכירו את מוצאה של אסתר וזהותה. כיצד ייתכן שאף לא אחד מהם הלך מיוזמתו וסיפר על כך למלך, ולוּ בשביל קבלת טובות הנאה מן המלכות?!
היהודים בשושן הכירוה כהדסה, אבל כשנלקחה למלכות כדי שלא יכירוה, מרדכי שינה שמה וקראה אסתר, לרמוז שתסתיר את עצמה, ועל כן לא הכירוה אפילו היהודים עצמם.
|