לשם מה נועדו הנסיונות בחיים?

בין טריליוני בעלי החיים הסובבים את כדור הארץ יש יצור אחד, שהוא שונה משאר היצורים החיים סביבו. הוא לא החזק ביותר, גם לא הגדול ביותר וגם לא המהיר ביותר, אך למרות הכל – הוא מיוחד!

בעוד שמכלול בעלי החיים מונעים מאינסטינקטים ודחפים, האדם הינו היצור היחיד עלי אדמות, המחליט על דרכו בעצמו, על פי ראות עיניו ורחשי לבו. מסוגל הוא לבחור בדרך הנוגדת את הדחפים הפנימיים שלו. האדם בתבונתו הוא הקובע את מהלך חייו.

הבחירה ניתנה לאדם כדי שיוכל להעדיף את הטוב על פני הרע, ובאופן זה להגיע בכוחות עצמו אל האמת השלמה. בדרך זו הוא יצליח להגיע גם לפיתוח אישיותו ולהגשמה עצמית. כאשר הוא עושה זאת, הוא מתעלה, והופך לאדם שלם יותר. זוהי מטרת הבחירה.

האדם חי בעולם שבו הנהגת ה' אינה גלויה לעין. העולם מתנהל באופן שבו נדמה כי הטבע אינו זקוק למפעיל. הגשם יורד, השמש זורחת, הרוח נושבת והכדור מסתובב...

היקום כולו צועד בצורה הנראית עצמאית, פרט גורר פרט, סיבה גוררת פעולה, פעולה גוררת תגובה. לא נראה לעין כי יש מישהו שמנהל ומשגיח על הפרטים הללו. במציאות נעלמת זו אנו חיים.

כל אדם נתקל במהלך חייו בבעיות, בצרות, במועקות, בדילמות, ואף בקשיים. יש מהמורות קלות המפריעות את שלוות נפשנו, ויש מהמורות גבוהות בעלות חשיבות מכרעת לחיינו. המפליא הוא שהצורה שבה האדם נתקל בקשיים - נראית אקראית לחלוטין!

והשאלה זועקת! מדוע כך הם פני הדברים? מדוע נדמה לפעמים שאנו נמצאים בסירה שכוחה המיטלטלת בים סוער? מהי מטרת ייסורים אלו? למה זה קורה לנו?

הבורא מציב את האדם בפני אתגר. הוא מעמיד לפניו ללא הרף צמתים והתפצלויות שבהם עליו להחליט: לאן?

אילו היתה האמת האלוקית גלויה לכול, אילו היו חוקי הטבע כפופים באופן גלוי למערכת קיום המצוות, אילו על כל בחירה חיובית שהאדם היה עושה - הוא היה מקבל משוב חיובי חוזר - כלום היה זה ניסיון?

לו היה כל מעשה טוב מתוגמל באופן מיידי, ולעומתו, כל מרידה בבורא היתה גוררת עונש לעין כול - כלום היה ערך להחלטותיו החיוביות של האדם?

והרי במצב זה לא היה לאדם כל רצון לעשות עוול. ויותר מכך, כל חריגה מהציווי הייתה מעשה חסר אחריות!

נכון שעולם מסוג זה הינו עולם נוח יותר, אך אז - לא היו הישגים רוחניים וגם לא היתה תכלית לעולם.

לו היה הבורא רוצה לברוא עולם נוח - הוא לא היה בורא אותו במתכונתו הנוכחית! הסיבה שבעטיה נברא העולם הינה דווקא לשם הניסיון, דווקא לשם האתגר! האדם נועד לגדולות, ולא על ניצחון קל תהיה תפארתו.

העולם נראה כמתנהל מעצמו, איננו רואים בעינינו את ידו של הבורא המנווטת, איננו צופים במעשיו ובפעולותיו, אך למעשה, מטרה זו הינה תכלית בריאת האדם!

התורה מסכמת זאת במילים: "כי מנסה ה' אלוקיכם אתכם, לדעת הישכם אוהבים את ה'" (דברים י"ג, ד'). אם ישכיל האדם לקרוא לכל קושי הניצב בדרכו בשם ''ניסיון'', אם יבין את מטרותיו, יקל עליו להתמודד ולצאת מנצח מן המערכה.

אם אדם מבין את מטרת חייו ואת משמעותם, אין לו "קשיים", יש לו רק "ניסיונות", יש לו "אתגרים". יהיה לו קל יותר להתמיד בבחירת הדרך הנכונה ולנצח במערכה!

לכל הארועים החולפים על האדם, יש סיבה. כל קושי או רווחה, חסרון או שפע, מטרתם להעמיד את האדם במבחן, במאבק אישי, לנסותו - האם יגבר או יחדל, האם יתעלה או ימעד.

המשמעות הפשוטה של המושג "ניסיון" היא מבחן. כשאדם ניצב בפני מצבים קשים, נבחנת מידת נאמנותו.

בפעולות חשבון בסיסיות מוכרת דרך אימות התוצאה באמצעות פעולה חשבונית הפוכה. אם אדם רוצה לוודא שפעולת הכפל שביצע אכן נתנה את התוצאה הנכונה, הוא מבקר את עצמו על ידי חילוק התוצאה שהתקבלה.

באותה דרך יש להתייחס גם לניסיונות שמנסה הבורא את בריותיו. באמצעות העמדת האדם במצבים המנוגדים ליעדו, הוא נבחן האם מגמת פניו היא להגיע אל האמת למרות הקשיים הניצבים בדרכו. האתגר הוא לצלוח את הניסיון.

לפי תוצאותיו של הניסיון נקבע מעמדו הרוחני של האדם. אם עמדת בניסיון - עלית מבחינת אישיותך, ואתה יכול לצפות לבואו של ניסיון גדול יותר. אם, חלילה, נכשלת - הנמכת את קומתך הרוחנית, והניסיון הבא יהיה קטן יותר.

המילה "ניסיון", בפירושה הרווח בשפת היום-יום, הינה מבחן. עובד חדש מתקבל למקום העבודה ל'תקופת ניסיון'. תקופה זו נועדה להבטיח למעסיק שהעובד החדש אכן מתאים לעבודה. הניסיון משמש לצורך השגת מידע על כישוריו של העובד.

בניסיונות הניתנים על ידי הבורא לא קיים טעם זה, שהרי הבורא יודע היטב מראש מהם כוחותינו ויכולותינו. אין הוא זקוק לניסיון כדי להשיג מידע זה!

הבה ננסה למצוא תובנה מחודשת למילה 'ניסיון', ונעשה זאת על ידי הצצה לעולם הספורט: המאמן מדריך את הספורטאי לדלג מעל משוכה גבוהה. המאמן עושה זאת גם אם הוא מכיר את הספורטאי היטב ומודע ליכולותיו באופן מדוייק. הוא עושה זאת כדי לשפר ולחזק את יכולותיו.

לספורטאי יש רף כוח לא מנוצל, שבעתיד הוא יוכל להגיע אליו. המאמן מקשה עליו שוב ושוב, כדי שיצליח להגיע אל הרף המקסימלי שלו, ובכך להפוך לספורטאי טוב יותר. במקרה זה, הניסיון אינו משמש כמבחן להשגת מידע, אלא כאמצעי להפעלת הכוחות הטמונים במתנסה עצמו.

באופן דומה הכין הקב"ה עבור האדם תכנית המורכבת ממכשולים, מטרתם להופכו ל'מצטיין', ובתרגום חופשי - לצדיק.

בכל אדם טמונים כוחות רוחניים רבי עוצמה, תפקיד הניסיון - לחזק ולחשל את האדם ועל ידי כך להוציא את כוחותיו החיוביים אל הפועל.