מדוע מודגש אצל הדתיים עניין העדות השונות?

הסיבות לתופעה זו נעוצות בעומק ההוויה הדתית, ויש להדגיש שיש לתופעה זו מעלות רבות. שלא כמקובל לחשוב, קיימת ברכה רבה בחלוקה לעדות.

הציבור הכללי חי מבחינה תרבותית כמעט ללא עבר, בעיקר ללא עבר רוחני. נושאי התעניינותו הינם עכשוויים, וגם הווי חייו מסתובב בעיקרו סביב ציר יומיומי. בתחום זה הולכים אמנם ונעלמים ההבדלים בין העדות.

לעומת זאת, שומרי התורה והמצוות חיים וממשיכים את מורשת העבר. נחלי החכמה ואורחות החיים הנשמרים כיום, מבוססים בעיקרם על מסורת מדוייקת שהעבירו לנו אבותינו דור אחר דור החל ממעמד הר סיני. אנו יונקים מאוצרות החכמה של אבותינו, ומשתדלים להעבירם לדורות העתיד.

לאחר חורבן בית המקדש השני, לפני קרוב לאלפיים שנה, גלה עם ישראל מארצו, והתפזר בכל קצוות תבל. בארצות גלותו הוא המשיך ללמוד את התורה ולקיים את מצוותיה. בארצות פזוריו קמו לעמנו גדולי תורה ומנהיגים דגולים שהמשיכו את מסורת אבותיהם. כל דור תרם את חלקו בהעמקה, בפירוש, בהנהגה ובמעש. כל הגוונים החדשים שנוספו, הוסיפו נופך למסגרת התורנית, ויחד עם זאת לא סטו ממנה כמלוא נימה. הגיוון החדש התבטא בדרכי הלימוד ובמנהגים, ולא חלילה בפריצת דרך חדשה.

הגיוון מורה על רעננות ועל פריחה. הוא מורה על מצב שאין בו שקיעה ואין בו ניוון. הגיוון מורה עד כמה השקיע כל דור בלימוד התורה, ועד כמה עזה היתה אהבתו לתורה ולמהלך החיים שהיא מציעה.

עתה זכינו שהגלויות התקבצו לארצנו הקדושה. כל גלות הביאה עמה את מטענה הרוחני, את דרכה בלימוד התורה, את הנוסח המדוייק של התפילה בארצה, את דרכה בחינוך הדור הצעיר, את ההנהגה הייחודית שלה ואת הניחוח המיוחד שאפיין את היהודים הללו בארץ מוצאם.

חשוב לראות את כל הדברים הללו באור חיובי. יש לשמר אותם, לשמור עליהם ולהנחיל אותם לבנים.

עלינו להיות גאים בתופעה זו. היא מורה על דת חיה, נושמת ועשירה. מנהגי העדות השונות מורים על האהבה המיוחדת שרחשו היהודים לתורה ולמצוותיה. כל יהודי יקר הוא, כולם אהובים. אולם אין זו סיבה להתעלם מאוצרות הידיעות שנקנו, להתעלם מנכסי רוח כה עשירים. נשמר את האופי המיוחד, ויחדיו נעבוד את ה', איש איש כמקובל אצלו מדורי דורות.

גם בצבא יש חילות שונים: חיל שריון, חיל אוויר וכו'. כל חיל משרת בדרכו המיוחדת את צורכי העם והמדינה. אף אנו נמשיך לעבוד את בוראנו, כל אחד לפי הדרך שקיבל מאבותיו. שבח הוא לבורא שעובדים אותו הן ברגש והן בשכל, הן בהגות והן במעשה, הן ביראה והן באהבה.

הכל מתמזג יחד - למען שמו באהבה!