בחג השבועות קוראים את מגילת רות. המגילה מקיפה את סיפורה של רות המואביה, החל מחייה בארץ מואב ועד לנישואיה לבועז בבית לחם יהודה ולידת בנם עובד, שממנו קמה מלכות בית דוד. את מגילת רות קוראים בחג השבועות בשל מספר טעמים.
אחד הטעמים הינו ההקבלה בין גישתה של רות ליהדות לבין גישתם של בני ישראל לקבלת התורה במעמד הר סיני.
רות ניגשה ליהדות בגישה של דבקות, כפי שנאמר במגילה: "ורות דבקה בה". היתה זו אהבה עזה ללא מיצרים, אהבה שסייעה לה לדלג על המכשולים ואבני הנגף הרבות שעמדו בדרכה.
עם ישראל ניגש בגישה דומה לקבלת התורה. הכרזת "נעשה ונשמע" מראש, משמעותה דבקות בכל מחיר, נכונות לקיים את התורה גם אם יתהוו מכשולים לאורכה של הדרך, ואף אם יהיה צורך למסור את הנפש למען הגשמת המטרה הרוחנית.
טעם נוסף קשור למידת החסד. לאורכה של המגילה מודגשים מעשי חסד רבים שחלקם היו כרוכים בהקרבה רבה: מסירותה של רות לנעמי חמותה, יחסו הטוב של בועז לרות, הנישואין עצמם ועוד. מגילת רות קרויה "מגילה של חסד", ובכך היא דומה לתורה המחשיבה מאד מעשי חסד, וגם מתארת מעשי חסד רבים ונשגבים, וביחוד את חסדו של הבורא עם ברואיו. מן הראוי אם כן, שיקראו את מגילת רות בחג מתן תורה.
בנוסף לכך, דרכה של רות אל היהדות היתה כרוכה בהקרבה עצמית, בהתגברות על עוני, שכול ויסורים. אנו למדים מכאן, שלא קלה היא הדרך אל הפסגות הרוחניות. כדי לזכות לכתרה של תורה יש צורך בהקרבה רבה ובהתגברות על מכשולים העומדים בדרכו של האדם השואף אל הפסגה.
טעם נוסף מסתמך על מה שכתוב על רות בהתייחסות לגיור שעברה: "אשר באת לחסות תחת כנפיו" (רות ב'). גם עם ישראל נתגייר מבחינה רוחנית ונכנס תחת כנפי השכינה בקבלת התורה.
טעם נוסף הוא מפני שאפשר להקיש מן המגילה ומרות למעמד הר סיני, שכן אז קיבלו ישראל תר"ו מצוות, נוסף לשבע המצוות שנצטוו בני נח, אשר יחד מניינם תרי"ג. רות בהיפוך אותיות היא תר"ו, ומשום כך קוראים את המגילה, לזכר המצוות שנתווספו בקבלת התורה.
טעם נוסף הוא שתיקנו לקרוא את מגילת רות בחג השבועות, כדי לגלות שעל ידי כך שנבחרו בני ישראל במתן תורה, הם נעשו מוכנים
לקרב את גרי הצדק.
בסוף מגילת רות מובא שדוד הוא בנו של ישי, בנו של עובד, הוא הבן שנולד לרות ולבועז. סיום זה של המגילה מעלה על נס את העובדה שמנישואין אלו, שהיו בעלי אופי נדיר ביותר, כאשר בועז גדול הדור ומנהיגו נושא את רות המואביה לאשה לאחר שהתגיירה, נוצרה שושלת בית דוד.
דוד נפטר בשבועות. ידוע, שהקדוש ברוך הוא משלים את שנותיהם של צדיקים, ועל כן מובן שדוד גם נולד באותו יום. לפיכך, נכון לקרוא את המגילה ביום הולדתו של דוד המלך, לכבודו.
|