התורה אינה נתפשת רק כחוק הבא להסדיר את חיי היום יום של עם ישראל מתוך מגמה להעלות את מוסריותו, לעדן את לבו וללמדו את הלכות עבודת האלוקים. התורה היא יותר מכך, היא מהותו של העולם כולו. החומר הנראה לעין, אינו אלא כיסוי לאנרגיה רוחנית המפעילה אותו. זוהי "הברית" הטמונה ביסוד הקיום הפיזי. התורה היא מעין מערכת אקולוגית רוחנית, הקובעת בדרכים הנסתרות מאיתנו, את יכולת תפקודו של הטבע עצמו. המפתחות להפעלה נכונה של מערכת זו, ניתנו בידי האדם. בכח הבחירה החופשית מסוגל האדם להיטיב לעולם עצמו או חלילה להרע לו. בכוחו לגרום שהעולם יהיה מושלם או, חלילה, לדרדר את העולם אל טירוף מערכות. התנהגות רוחנית שלילית דומה לביקוע אטום, כי בשרשרת תגובות מסוגל האדם להחריב את העולם.
בתפישה זו אנו מתבוננים בתורה כבתמונת העולם כולו. המדרש אומר: "הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם". אין הכוונה במילה "תורה" אל סך הפרקים, המשפטים והמלים המופיעים לפנינו בתורה. "תורה" פירושה האנרגיה הרוחנית הכמוסה, הטמונה בספר התורה - הגלוי לעין. הכוונה לחוק המוסרי, הרוחני, השמיימי השולט בעולם. ואם כי לא ניתן למששו בידיים, הוא מוכר היטב לכל מי שנכנס לעוביה של סוגיה זו.
זהו חוק רוחני הפועל בדיוק כפי שפועלים החוקים האקולוגיים בעולם והמשפיעים על מבנה העולם. ריסוס בדי.די.טי. באיזור מסויים של כדור הארץ, גורם לנזקים במרחק אלפי מילין ממקום הריסוס. פיצוצים גרעיניים תת קרקעיים בברית המועצות, משפיעים על שינויי מזג אוויר באיזורים הרחוקים אלפי קילומטר ממקום האירוע. אלו דוגמאות בלבד לנזקים הנגרמים על ידי האדם ליקום כולו. אנו גם יודעים שהמערכת הפיזית מחפשת בתוך עצמה אמצעים לתקן את הפגמים וההפרעות, מעשה ידי אדם, במגמה לווסת את הנזקים ולהחזיר את שווי המשקל, המקיים את העולם - למקומו.
כך פועל גם החוק הרוחני המוסרי, שאנו קוראים לו "תורה". ביכולתו של האדם לשמור על איכות סביבתו הרוחנית או, חלילה, לזהמה, תוך פגיעה בחוקי מוסר בסיסיים. הנזקים אינם ניכרים מיד לעין. הם מצטברים, כנזקי זיהום מקורות המים. אולם, בבוא היום, הזיהום עלול להתפרץ, תוך גרימת זעזועים חמורים לחברה האנושית ולטבע כולו. מאידך, שמירת דרכי התורה משמרת את העולם, את איכותו ואת תוחלת החיים הרוחניים.
|