מה היה יחס חכמי אומות העולם לחכמת התורה לאורך הדורות?

לא זו בלבד שקיימת התפעלות מתמשכת מהתוכן ומהרעיונות המצויים בתורה, אלא שבתורה עצמה כתובה נבואה שאכן תיווצר התפעלות זו.

בתורה נאמר (דברים ד', ה'): "ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו: 'רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'".

בדברים אלו כלול חזון, שבעתיד תהווה התורה מוקד מרכזי להערצה מצד אומות העולם. העמים, שישמעו על חוקי התורה, ישבחו אותם ואת עומק התבונה הגנוזה בהם. ואמנם כך אירע במציאות!

עם ישראל, שנשא את בשורת התנ"ך, היה נרדף ושנוא על אומות העולם במשך אלפי שנים. בהתאם לכך היה סביר לצפות שגם תורתו תזכה לגורל דומה. אך למרות זאת, כבשו רעיונותיה של התורה מקום מרכזי בתרבות האנושית! עקרונות התורה הועתקו על ידי אומות רבות, והם מהווים בסיס לכל חוקה מתקדמת ונאורה. מאז שיצא שמעה של התורה בין אומות העולם ועד ימינו אלה, הם אינם חדלים להללה ולשבחה. הציטטות המובאות להלן מהוות דוגמאות מעטות בלבד לספרים ולמאמרים הרבים שנכתבו לאורך הדורות בשבח התורה.

יוהן וולפגנג פון גתה, הנחשב לגדול המשוררים והוגי הדעות של גרמניה (1832 – 1749), כותב:

"ההערצה הגדולה שזכתה לה התורה בקרב העמים בכל הדורות, מעוגנת בערכה היסודי... היא ראויה שתוחזר לה עכשיו חשיבותה המקורית לא רק כספר לכולנו, כי אם כספריה אוניברסלית לכל העמים, והיא תשמש לנו יותר ויותר כקידמה לקראת התרבות".

יש לציין שיחסו של הוגה דעות זה לעם היהודי, היווה צירוף של מיעוט הבנה עם חוסר אהדה עד כדי דחייה, אך למרות זאת הוא מעיד על עצמו כי: "ממנו, מהתנ"ך בלבד, כמעט באה כל השכלתי המוסרית".

גם הוגה הדעות והמדען הצרפתי בלז פסקל (1662 -1623) קובע:

"החוקה השלטת בעם היהודי היא בכללותה החוקה העתיקה ביותר בעולם, המושלמת ביותר, והיחידה שנשארה בתוקפה... רואים שהיא עוסקת בכל ענייני החיים בחכמה כה רבה, ביושר ובשיקול דעת כה מעמיק, עד כי המחוקקים הקדמונים של יוון ורומי, שהיו מלומדים, שאלו ממנה את חוקיהם החשובים".

גם הוגה הדעות הסוציאליסטי הצרפתי ג'וזף פרודון (1865 – 1809), למרות היותו שונא יהודים, כותב:

"על החוקה של משה ניתן לומר בהחלט שהכל בה מתואם. שהיא עשוייה מעור אחר, ומתקבלת על הדעת".

בעוד שהאנטישמיות היתה מנת חלקם של פשוטי העם והמלומדים כאחד, לא יכלו המלומדים, לעתים בעל כורחם, שלא להודות בחכמה ובתבונה המצויות בתורה.

התורה ומוסרה היוו אבן דרך לאנשים רבים לאורך הדורות. לדוגמה, האבות המייסדים של ארצות הברית היו חדורים, על פי הבנתם, בהערצה לתורה ועקרונות חייהם היו ספוגים בערכיה.