בימי האבות כבר הומצא הכתב, אבל לא היה בשימוש נפוץ, בין השאר משום שהיה מאד מסובך גם מבחינה התוכן וגם מבחינת הביצוע. מסתבר שמסיבה זו מכירת השדה בין עפרון לאברהם לא כללה שימוש שטר, בשונה ממכירת השדה של ירמיהו שכן כללה שימוש ב'ספר מקנה'.
עם זאת במדרש נאמר שדברי פרעה 'ואל ישעו בדברי שקר' מלמדים שהיו בידם מגילות של סיפורי בראשית, סיפורי נח וסיפורי האבות, ובהם היו משתעשעים בשעות הפנאי.
במצרים של ימי האבות הכתב היה נפוץ משום שהמצרים ייצרו את הפפירוס שהיה נח לכתיבה. בנוגע לארץ כנען בימי האבות יש פחות מידע כמה שימוש היה בו כי האקלים הישראלי אינו נח להשתמרות פפירוסים.
בזמן מתן תורה הכתב כבר היה כה נפוץ עד שהתורה מצווה על הבעל לגרש אישה ע"י ספר כריתות. משתמע מכך שהדבר היה מצוי וביד כל אדם לעשותו. כדאי גם להוסיף כי מבחינה מחקרית המופעים הראשונים של כתב שמקובל לזהותו עם מערכת הא"ב העברית הם מסביבות זמן מתן תורה, כלומר מסביבות תקופה זו השימוש בא"ב מתחיל להיות נפוץ יותר ואף בקרב העמים השכנים לא"י.
|