יש לי ספר פסיכולוגיה שקוראים לו:"בוחרים להרגיש טוב"-השאלה שלי, מה ההבדל בין פסיכולוגיה של יהודית לבין פסיכולוגיה של הגויים-שמעתי מהרב פנגר שההבדל היחיד הוא-שהתורה יודעת את מה שהם מגלים מאוחר יותר-הרבה יותר מוקדם. אני אשמח לפרוט על זה כייון שאני מאד אוהבת את הספר הזה ואני לפעמים מסתפקת האם הוא נכון מבחינת היהדות או לא. מקווה שהובנתי. (הרי מה שלא נכון מבחינת התורה זה בגדר תאוריה שיכולה להשתנות כל יום לא?) אשמח לתשובה בעניין. תודה רבה!

שלום עדן,

דיוויד ברנס כמו אחרים מדברים על עצות להרגעה עצמית והבנת ההתנהגות הפרפקציוניסטית. אין בזה רע. יש הבדל בין תאוריה לעובדה. התיאוריות מפוקפקות אבל הפרטיקה יש בה חוכמה מהנסיון והחלק הזה אינו סותר בכללו את היהדות.

בגדול הפסיכולוגיה עיוורת בתחום הבנת הנפש והיהדות חכמה בכך. הפסיכולוגיה רואה את האדם כמכונה המפרישה רגשות והיהדות רואה את האדם כנשמה בתוך מכונה, שזו האחרונה מפריעה לה לעיתים לצמוח. כמו כן הפסיכולוגיה רואה את המציאות כנורמלית והיהדות רואה כנורמטיבית אבל לא בהכרח נורמלית.

הדברים ארוכים וניתן לשמוע קורס שלם על ההבדלים בהרצאות של הרב ד"ר דני נשיא שאת חלקם תוכלי למצוא כאן באתר הזה (תעשי חיפוש תחת "דניאל נשיא")

בברכה