איך התורה מרשה לנו לשחוט בהמות-שזה מוות לבעל חי-רצח? וקשור לזה מה ענין הקרבת קורבנות שבזה שוחטים המוני בעלי חיים ?למה קוטעים להם את החיים באמצע החיים?

שלום ק,

האדם נברא בצלם אלוקים. יש בו נשמה המקנה לו יכולות של בחירה חופשית ותודעה עצמית והוא מסוגל לקבל הכרעות מוסריות. הוא נשלח לעולם לצורך מילוי מטלות מסוימות במהלך חייו. מסיבה זו יש לחייו ערך אינסופי והפגיעה בהם אסורה בהחלט. לכך אנחנו קוראים 'קדושת החיים'. 

לבעלי חיים אין יכולת הכרעה מוסרית ולחייהם אין את ערך הקדושה של חיי אדם. לכן מותר להמית בעל חיים אם הדבר נחוץ לתועלת האדם ולרווחתו. בני אדם ובעלי חיים שונים באופן מהותי ואינם נמצאים באותו מדרג מוסרי: חיי האדם קדושים והפוגע בהם מבצע רצח. לעומת זאת חיי בעלי חיים אינם קדושים ולכן אפילו מי שפוגע בהם באופן סתמי אינו עושה מעשה רצח. 

למרות שלחייהם של בעלי חיים אין משמעות מוסרית עדיין הם מסוגלים לחוות רגשות מסוימים. לכן התורה אוסרת התעללות בבעלי חיים (צער בעלי חיים), מה עוד שהתעללות כזאת מפתחת אצל האדם המבצע אותה מידות רעות של אכזריות וגסות.  מסיבה זאת ההלכה אוסרת ציד וספורט הכרוך בגרימת סבל לבעלי חיים. גם כאשר שוחטים בעל חיים למטרה ראויה יש לעשות זאת באופן שיקטין את סבלה למינימום באמצעות השחיטה היהודית.   

כאשר האדם ממית בעל חיים למטרה ראויה (מזון, קיום מצוות) לא די בכך שהוא אינו מבצע רצח אלא הוא אף גורם תיקון לאותו בעל החיים ההופך לגורם מסייע לאדם במילוי שליחותו בעולם. הוא הדין כאשר מקריבים את הבהמה באופן שקבעה התורה ובכך  משיגים את המטרות הרוחניות (כפרה, טהרה, קשר לאלוקים וכדומה) שהקרבנות נועדו להשיג.

אומנם יש ביהדות גם מקורות  לכך שאדם הראשון היה צמחוני ואכילת בשר הותרה רק מדורו של נוח ואילך. לפי תפיסה זו אכילת בשר היא "הקלה" שנינתנה לאדם רק מתוך התחשבות בחולשתו הפיזית ולעתיד לבוא ישוב האדם למעלתו המקורית ולא יאכל עוד בשר.

אולם, כפי שכותב הרב קוק במאמרו 'חזון הצמחונות והשלום', תיקון העולם צריך שיעשה על פי הסדר הנכון ויש לפעול תחילה למען תיקון האנושות ובני האדם לפני שפועלים לרווחת בעלי החיים כדי שהאנרגיה המוסרית המוקדשת להגנה על בעלי חיים לא תבוא על חשבון הרגישות הנדרשת ליחס הראוי כלפי בני אדם.