האם יש מושג מציאותי שאדם יהודי הגיע למסקנה שהוא לא מאמין בבורא כלל או שנכון שיש כל מיני שאלות באמונה והם קשות ומאוד יכול להיות שיש עליהם תשובות אלא שאני לא נכנס לזה, ורק קשה לו לקבל עליו עול וסייגים והוא מטיל את זה בכל מיני שאלות באמונה ובאמת בתוך תוכו הוא ודאי מאמין, כי הרי כל אדם ולא משנה באיזה מצב דתי הוא נמצא חש במשך חייו את ההשגחה. אשמח לקבל תשובה ברורה וכנה

בס"ד לרמי שלום! קראתי את שאלתך. המצב אותו תיארת הוא מצוי מאד. נושאי האמונה הינם נהירים מאד, כל השאלות ידועות והתשובות עליהן מספקות וברורות. מעולם לא טען אדם שיש לו הוכחה לחוסר אמונה! ומי שרוצה באמת להגיע לתשובות מגיע אליהן והן מספקות אותו. הבעיה העיקרית בתחום זה היא הרצון. לעתים יש לאדם נסיונות בהקשר לקיום המצוות ואז, במקום להתמודד מול הנסיון ולמגר אותו, הוא נתלה בתירוצים של ספיקות באמונה או בשאלות (שכולן, כולן ידועו ונדושות) בנושאי אמונה. אם הוא אדם רציני הוא ניגש לבירור נושא האמונה ופונה שוב אל המצוות, אך אם הוא עצל מטבעו או שמידות אחרות מקשות עליו, הוא נותר בשאלותיו וטוען שיש לו ספיקות באמונה. במצב זה השאלות הפכו לתירוצים של רצונו שלא לשאת בעול המצוות. בדרך כלל בנושאי אמונה ושאלות בתחום זה לא כל אדם מיומן לענות, אך מצויים כיום רבים, רבים טובים וגם טובים מאד המתמצאים בנושא והם ניצבים תדיר בפני אותם שואלים ועונים להם בכל עת ובכל שעה. בברכה, זאב