|
|
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת ערכים
|
אדם הניזון מסרטים, מרומנים ומפרסומות סבור שנשיאת החן והמשיכה ההדדית, היא היא האהבה. הסרטים והספרים, מטרתם לרגש מיידית את הצופים והקוראים, ולכן הם מתועלים אל הרגשות המיידיים, רגשות המתעוררים בקלות, אך גם חולפים בקלות. אולם הסרטים אינם המקור לרכישת חכמת חיים. אין בכוונתם להדריך את הצופים לחיות נכון. מטרת הבמאי היא שתצפה בסרט ותו לא. אם אתה הצופה, ניזון רק מסרטים, ואינך זוכה לקבל הדרכה מעמיקה מאנשים הרוצים את טובתך, ולא את כספך, הנך נכנס שלא מדעת למבוך. סבור הנך שאהבה היא רק עניין של חשק, משיכה (זיקוקים, פרחים ולבבות) והשלמת חסכים אישיים. למעשה, חיי הנישואין עמוקים הרבה יותר מסרט. גם המילון מטעה ומוטעה. הוא מגדיר את המושג 'אהבה' כחשק למשהו או כרגש עז של ידידות. אך זוהי נגיעה שטחית בקליפה החיצונית ותו לא.
אמנם, האהבה קשורה מאוד לרגשות שלנו, אך תסכימו וודאי שלא יתכן שלאהוב גלידה זה כמו לאהוב בת זוג. אני יכול לחשוק בגלידה, אך 'אני אוהב אותך', זו דרגה הרבה יותר עמוקה מאשר 'אני חושק בך' או 'את מוצאת חן בעיני'. זאת ועוד, מגוחך יהיה, אם אדם יאמר 'אני אוהב' מבלי להביע נכונות מצידו לעשות משהו ולהתאמץ עבור מי שהוא אוהב. נדגיש, עבור מי שהוא אוהב, ולא עבור עצמו בגלל שהוא אוהב... מושג אהבה הוא הרבה יותר עמוק מתחושת נעימות, והוא מכיל בתוכו הרבה יותר מחשק.
לפי היהדות, ההתאמה הראשונית ונשיאת החן הן המניע של בני הזוג להינשא. תופעות אלו מעידות שאנו מסוגלים לאהוב אהבה הדדית. זוהי נקודת פתיחה טובה וקרקע פוריה לצמיחתה של אהבת אמת. אך אין די בהן! טעות בהגדרת המושגים גורמת לטעות בהחלטות. וזאת לדעת, כאשר ההחלטה היא גורלית, גם הטעות היא גורלית. הקשר בין 'נעים לי' לבין 'אני אוהב' הוא קשר של סיבה ותוצאה. אין אלו מילים נרדפות.
ולא נותר לנו אלא לברר: מהי אהבה? מהי סיבת הנישואין? מהי מטרתה באמת. הגדרה נכונה של המושגים וידיעת המטרה, הן הדרך להצלחת חיי הנישואין ולחיים מלאי אושר.
על פי השקפת היהדות, הנישואין מהווים חלק ממצות עשה. הם בונים את השלב הראשון של מצות "פרו ורבו", הראשונה מבין תרי"ג המצוות. על פי השקפה זו הנישואין הם מילוי אחר הצו האלוקי, כמו צום יום הכיפורים ושביתה ממלאכה ביום השבת.
לנוכח דברים אלו נבין, שגם המושג אהבה נתפס אצל האדם המאמין בצורה שונה. הוא מצווה על ידי בוראו להקים משפחה, והוא מבין ומכיר בכך שאין אפשרות ששני אנשים שונים יתאימו זה לזה ויגיעו להבנה מלאה ללא גורם מאחד ומדבק. למען מטרה זו יצר הקב"ה את הגורם הנפלא ששמו אהבה. רגש האהבה סולל את המסילה לקירוב לבבות ומסקל את המכשולים המצויים בדרך. האהבה מהווה אמצעי ותמרור דרך להשגת המטרה הסופית שהיא הקמת משפחה. גישה זו שונה באופן קוטבי מהגישה הרואה בנישואין אמצעי ל"מציאת אהבה".
התורה עצמה מלמדת מהי הדרך האמיתית לטיפוח קשרי אהבה בין בני הזוג. התורה מספרת על יצחק אבינו שנשא לאשה את רבקה (בראשית כ"ד, ס"ו): "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו, ויקח את רבקה, ותהי לו לאישה, ויאהבה" . רק לאחר הנישואין מסופר בתורה על האהבה שבאה לקשר בין השנים.
אהבה זו שונה מהאהבה המקובלת בחברה בת ימינו, לא רק מבחינת לוח הזמנים, אלא גם בפנימיותה. דרכה של אהבה הנוצרת לפני הנישואין, שעם הנישואין היא מגיעה לנקודת שיא, ולאחר מכן מתחיל תהליך נסיגה. למחרת הנישואין עלולים החיים המשותפים להפוך אט אט לשגרתיים ואפורים. אותם יסודות סוערים, שהזינו את רגשות החיבה, הולכים ונעלמים. מפורסמת היא האימרה, שהנישואין המערביים דומים לקומקום רותח שכיבו את האש מתחתיו, והוא הולך ומצטנן.
לעומת זאת, האהבה הנוצרת לאחר הנישואין, מצויה בעלייה מתמדת. יותר מכך, האהבה שבין איש לאשתו מעוגנת בהלכה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו" (רמב"ם הלכות אישות פרק ט"ו). גם הלכות טהרת המשפחה מסייעות להגברת רגשי האהבה ולמניעת שגרה: "כדי שתהיה חביבה על בעלה כבשעת כניסתה לחופה" (מסכת נדה דף ל"א). רעננות והתחדשות מלוות תדיר את האהבה האמיתית. אין זו אהבה שטחית הניזונה מגירויים, זוהי אהבה המבוססת על הערכה הדדית. הדדיות המביאה לרגשות אהבה וחיבה כנים ועמוקים. אהבה זו מהווה מנוף אדיר, שבעזרתו מסוגלים בני הזוג להתעלות ולחוש באושר אמיתי גם לאחר שנות נישואין ארוכות, גם בשנות זקנה ושיבה. הניחוח ההתחלתי מסוגל להמשיך לרחף בבית ולהזין את החיים המשותפים לאורך עשרות שנים.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
