כיצד נפתח את התקשורת הבונה במשפחה?

מצויים אנשים מלאים בביקורת עצמית ורוויים בבוז עצמי. אדם הנמנה עם קבוצה זו אינו מסוגל להיות בן זוג נלהב ושותף חיוני לבת זוגו. הוא גם אינו מסוגל לתרום תרומה מכרעת לבניית מערכת יחסים מלאת חיים ומרץ. אדם בעל הערכה עצמית ירודה אינו מסוגל לספק את התמיכה הרגשית, שהיא כה נצרכת לחיי המשפחה. נלמד, איפוא, להכיר ולהעריך את עצמנו ואת יכולתנו לתרום למערכת יחסים עשירה! מערכת יחסים שגרתית דומה לכלי כסף. צבע הכסף מאבד אט אט את הברק, וצבעו הופך להיות עמום וכהה. הבה נהיה גלויים. תהליך שקיעה זה הוא כמעט בלתי נמנע בחיי המשפחה. כשם שאי אפשר למנוע את חילופי העונות במשך השנה, כך גם אי אפשר למנוע את חילופי העונות בחיי המשפחה. כמעט כל זוג יכול להעיד שבמרוצת השנים קיימת נטייה לאבד מעט מן ההתלהבות, מן הריגוש והקשר, שאפיינו את שנות הנישואין הראשונות. אולם, אסור שהתופעה תביא להדרדרות במערכת היחסים. אדרבא! אם חשפתם פרט שאינו מתנהל כשורה, יש להתייחס אליו כאל אור אדום! עצרו, בדקו וראו מה ניתן לעשות! אל לנו לבזבז זמן ואנרגיה כדי לבכות על "אני המסכנה" או "אתה הפושע". היפכו את המשפחה לצוות מחקר; ראו את הדברים השליליים ואת המכאובים כאותות המעוררים תשומת לב. אין צורך להאשים זה את זה. להיפך, שמחו על כך שקלטתם את האות! לדאבון לב, קיימות משפחות המקדישות זמן רב כדי לריב ולהכאיב. בני הזוג כה עסוקים בשקיעה בבוץ זה, עד שלא נותר להם פנאי לאהבה ולגרימת הנאה ונחת. כל אחד מבני הזוג חייב לדעת שתפקיד השגת שלום הבית מוטל עליו, ורק עליו. כאשר נדע לשלוט בעצמנו ולכוון את התנהגותנו לאפיקים חיוביים ובונים - נרגיש שיפור בכל תחומיה של מערכת היחסים במשפחה. הבה נחזיר לחיינו את החיוניות המרגשת, זו ההולכת ונעלמת עם הזמן. נקבל את בן/בת הזוג ואת הילדים כמות שהם! נלמד לחיות עמם כפי שהם, נתרום לרווחתם ולאושרם. חשוב מאד שנדע לכבד, להעריך ולענות על ציפיותיו של בן הזוג בלי לבטל את הציפיות שלנו; נלמד להקשיב במלוא תשומת הלב, נדע לא לברוח מעימות, משיחה ומגילוי רגשות; נזכור שאמנם אנו משפחה אחת - אך אנו מורכבים מגורמים שונים; נלמד לקבל על עצמנו אחריות להתנהגותנו ואחריות לאושרם של בני המשפחה; נלמד לדעת שמטרתנו המשותפת בחיי המשפחה היא מערכת היחסים ההדדית ולא מעמדנו האישי. הרצון לנצח ולהיות תמיד צודק, אינו תורם מאומה. נלמד לקבל את בן הזוג כשותף שווה זכויות וחובות בחיי המשפחה, כמי שמשלים את ייעודנו בחיים. נלמד שלא לבטל אחרים, נדע לשמור על האישיות הייחודית של כל אחד מבני המשפחה, על זכותו לפתח את אישיותו ואת תחומי התעניינותו, ומצידנו - לעודדו לפתח כוחות אלו. דרך זו תביא לאושר רב לנו ולזולתנו לאורכן של שנים ארוכות.