וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'
(כה', א' - ב')

מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני, אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני
(רש"י, שם)

מדוע רק במצות השמיטה נזכר מקום נתינת המצוה?
בכל המצוות לא מצאנו פרט זה - היכן נאמרו. רש"י מצטט את לשון הספרא, ללמדנו כי כמו שכל פרטי מצות השמיטה נאמרו בהר סיני, כך בהיות משה בהר הורה לו ה' כל תרי"ג המצוות בכל פרטיהן ודקדוקיהן.

ויש להבין, מדוע הדבר מודגש דווקא במצות השמיטה ואחריה מצות היובל?

יורשה לנו להציע רעיון.
בני ישראל התחילו לקיים את כל המצוות בהיותם במדבר מיד כאשר ניתנו, קרבנות, תפילין, ציצית וכו'. לעומת זאת מצות השמיטה, תחל רק בעוד ששים שנים (ארבעים שנה במדבר + ארבע עשרה שנים בכיבוש וחלוקת הארץ + שש שנים של עבודה בשדה, ובשביעית, שמיטה), ולפי זה היובל הראשון יחול בעוד למעלה ממאה שנה (40+14+50).

ללמדנו כי כמו שעכשיו ניתנו כל הפרטים והדקדוקים - אף שיהיו מעשיים רק בעוד שנים רבות - כן כל דקדוקי המצוות נמסרו מיד בהר סיני למשה עם התורה שבכתב.

כן מצאנו במדרש (קהלת רבה א', י') "מה שתלמיד ותיק עתיד להורות כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני". כי הקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה הדוק ולא ינתק.

התורה שבכתב והתורה שבעל-פה אחוזות וקשורות זו בזו, ללא אפשרות ניתוק. שהרי איך אפשר להבין משמעות המצוות ללא תורה שבעל-פה? מהם ארבעת המינים? מהן תפילין? מי, מתי, ואיך מניחים אותם? כל מצוה הכתובה בתורה, צריכה הרחבה מפורטת כדי להבינה וכיצד לקיימה, וזו התורה שבעל-פה.

מובא בשם הגר"א מווילנא כי המילה "מדרבנן" שפירושה: מדברי חכמים, בגימטריה שוות ערך למילים "מפי גבורה" - 346.

ללמדנו כי מקור סמכות החכמים יונק "מפי גבורה"-בורא עולם.

המסורת שבידינו מדויקת בכל הפרטים וההלכות. היתה עִמנו בכל אשר גלינו ונדדנו, ושמרנו עליה מכל משמר. מקוּם המדינה, שבו לארצנו יהודים מכל קצוות תבל והם הביאו איתם את ספרי התורה - האחידות היא מוחלטת. למרות שלא היה קשר בין כל הקהילות - המסורת אחידה. ומקוּיָם בנו "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם" (ישעיהו נט', כא').

ויקוּיָם בנו בקרוב "וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ" (ישעיהו נד', יג').

(מתוך הספר עלי ברוש)