וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל

(יט', א' - ב')

זה שאמר הכתוב: "מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" (איוב יד, ד), כגון אברהם מתרח, חזקיה מאחז, יאשיה מאמון, מרדכי משמעי, ישראל מעובדי כוכבים, העולם הבא מעולם הזה, מי עשה כן, מי צוה כן, מי גזר כן, לא יחידו של עולם?

(מדרש רבה יט', א')

הידיעה הגורלית לאדם נמסרה כאן בפרשה.

דע לך כי עיניך אכן רואות, אך יש מציאות נוספת, אותה אינך יכול לראות, והיא המציאות האמיתית!

כשם שאדם מבין את מגבלות העין, הרואה את גרמי השמים קטנים ואף קטנטנים - שכלו אומר לו כי הם עצומי ממדים, והוא מקבל את הכרעת שכלו.

בימינו כאשר אנו יודעים על תדרים שאין אוזננו שומעת, על גלי אור (אולטרא סגול אינפרא אדום או קרני רנטגן) שאין עינינו רואות, ניתן להבין זאת.

אך להבין כי מתרח יכול לצאת אברהם, זה הרי כמו לחשוב שעץ תפוח יכול להצמיח ענבים! חזקיה המלך הצדיק, מאביו אחז הרשע. מנשה מחזקיה. הפכים כל כך קיצוניים? זה יכול להיות אך ורק אצל האדם, שניתנה לו יכולת בחירה.

אף חתול לא יוולד לאתון, ועץ השזיף לא יצמיח דובדבנים. אך הבחירה שניתנה לאדם, יכולה ליצור הפכים מוחלטים, בין אב לבנו ובין אדם לעצמו בזמנים שונים.

זהו סוד העולם - הבחירה.

הידיעה וההבנה שהעולם הבא - התכלית, יוצא מתוך העולם הזה שהוא אמצעי וחולף - היא האוצר הגדול. היא נותנת לנו את היכולת לדעת עיקר וטפל, ובמה להשקיע את כוחנו.

מפורסמים דברי המדרש המובאים ברש"י: "גזֵרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה". כלומר אין האדם יכול להבין את עצם מטרת קיומו של העולם, בשכלו האנושי המצומצם. אלא רק שזהו מכוח רצונו ומחשבתו של הבורא - "גזֵרה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה". אין זה בתחום יכולתך האנושית.

המוטל עלינו הוא לקיים את הגזרות והמצוות בשמחה ובשלמות, רק הן יביאו אותנו לאושר המושלם.

ביודענו כי המחוקק והגוזר - הוא האוהב והדואג לנו,

יותר מכל המציאות הידועה לנו. לטוב לנו

ולאושרנו כל הימים.

(מתוך הספר עלי ברוש)