אברהם מודאג. עתה, בערוב ימיו, עליו לחשוב על ההמשכיות, על הדורות הבאים. על המשך ביתו המיוחד. על כן, הוא מחפש אשה לבנו, ליצחק.
אך כאן צצות הבעיות. מנין יקח אשה ראויה? אשה המסוגלת לשאת את ייעוד ביתו של אברהם ואת ייעודו? הלא בה, באישיותה ובתכונותיה תלוי הכול. לא רק אושרו הפרטי של הבן האהוב וממשיך הדרך, אלא גם גורל העם העתיד לצאת ממנה. גורלו של העם עד סוף כל הדורות.
בנות כנען אינן באות בחשבון. הן אינן מתאימות לתפקיד נעלה זה. הן מושחתות ואף מתירניות.
גם לשלוח את יצחק לחפש אשה בארץ אחרת – הדבר בלתי אפשרי. אולי הוא ישתקע במדינת אשתו. הלא כך הוא יהיה היורד הראשון לבית ישראל בטרם נוצר העם עצמו.
על כן, מבקש אברהם מעבדו הנאמן: 'לך, אליעזר, לארם נהרים, והבא משם אשה לבני, אשה לעם ישראל'.
אליעזר, נאמן ביתו של אברהם, יוצא לחרן למלא את המשימה. הוא תר אחרי אשה שתהיינה הליכותיה תואמות לביתו של אברהם, עמוד החסד. שם, בחרן, הוא מוצא את רבקה.
רבקה גומלת חסד. אליעזר ביקש מעט מים להרוות את צמאונו, ואילו היא מציעה ואף פועלת להרוויית צמאונם של הגמלים. אף היא כאברהם נכונה לרוץ ולטרוח למען אנשים שכלל לא הכירה.
קו משותף נוסף נמתח בין אברהם אבינו לבין רבקה: "ותמהר ותורד כדה... ותמהר ותער כדה אל השוקת, ותרץ עוד אל הבאר" (בראשית כ"ד, מ"ו). לפנינו מהדורה נוספת של זריזות בעשיית החסד, זריזות המוכיחה על הרצון הפנימי הפועם בלבו של גומל החסד.
היא ניצבת בקירוב מקום עד אשר כילו הגמלים לשתות, שמא יחסר להם דבר. מעשה זה מקביל למעשיו של אברהם הניצב לפני אורחיו, נכון למלא את כל מחסורם. כך נוהג מי שהחסד טבוע בנפשו.
כאשר אליעזר שואל: "היש בית אביך מקום לנו ללין?" (בראשית כ"ד, כ"ג), רבקה מוסיפה ומציעה מעצמה: "גם תבן גם מספוא רב עמנו, גם מקום ללון". אליעזר ביקש רק אכסניה ללינה, ואילו היא מציעה גם מזון ומספוא. אליעזר ביקש רק "ללין"- לינת לילה אחד, ואילו היא מציעה מקום "ללון" - לינות הרבה.
רבקה מימשה את ציפיותיו של אליעזר במלואן. אולם הדבר מעורר תמיהה. הרי אליעזר לא הגיע לבדו. הוא לקח עמו אנשים שיתלוו אליו בדרכו ויסייעו לו. אם כן, מדוע ציפה שרבקה תעשה עבודה כה קשה, שכלל אינה מוטלת עליה? מדוע הוא בחן אותה בעשיית מעשים כה קשים?
ההסבר הוא, שלאמיתו של דבר, פעלה רבקה מתוך כוונה נסתרת, המלמדת על פן מיוחד שהיה טמון במידת החסד שלה.
יחסנו אל הזולת בא לידי ביטוי בשני מישורים: ביחס של חסד וביחס של כבוד, ולא תמיד צועדים שניהם יד ביד; לעתים קיימת התנגשות ביניהם. לדוגמה, אדם רואה שבבית חברו מתרחש מאורע מביך. מידת החסד דורשת ממנו להתעניין, לדרוש ולחקור האם ניתן לסייע, ולעומת זאת, מידת הכבוד מורה את ההיפך: אל לך להכנס לתחומו הפרטי של זולתך. אולי לא נעים לו שחודרים לנעשה בביתו, אולי במקום עזרה תיגרם לו בושה.
בדרך כלל, אנשים נוטים לפעול במקרים אלו בהתאם לאופיים. מי שמטבעו הוא גומל חסד, לא יתחשב באופן מיוחד בחשבונות של כבוד. לעומתו, מי שמטבעו הוא מאופק יותר, ישמור על כבוד זולתו ויחשוש מלנסות לעזור לו. רק אנשים מועטים ידעו למצוא את שביל הזהב - הן לגמול חסד והן להזהר מפגיעה. כדי להגיע לשילוב זה של חסד וכבוד לזולת, דרושה מידה גדושה של חכמה, שלא כל אדם זוכה לה.
כאשר ביקש אליעזר לבחון את מידת החסד של רבקה, הוא בחן גם פן זה; הוא ביקש לראות באיזו מידה היא מסוגלת לשלב נתינת חסד עם הענקת כבוד. לכן הוא ביקש ממנה: "הטי נא כדך ואשתה" - הוא ביקש לשתות ישר מהכד, ולא באמצעות ספל; הוא רצה לראות מה היא תעשה במים שבכד, לאחר שהוא יסיים לשתות. אם היא תיקח את הכד לביתה כפי שהוא, ואז ישתו בני הבית ממי הכד לאחר שהוא שתה מהם, וזהו מעשה שאינו ראוי. מצד שני, אם היא תשפוך את המים שנותרו בכד, היא עלולה לפגוע בכבודו של אליעזר - כאילו היא חושדת בו שפיו אינו נקי...
אולם קיים פתרון לבעיה זו: רבקה יכולה להשתמש במים הנותרים כדי להשקות את הגמלים. זו היתה הכוונה בתנאי שהציב אליעזר לעצמו בתפילתו. שהנערה תאמר: "וגם גמליך אשקה". באופן זה בא כל צד על סיפוקו; המים לא ישמשו את בני הבית, ולמרות זאת, כבודו של אליעזר לא ייפגע.
למעשה, הוברר לאליעזר שמידת רגישותה של רבקה לכבוד הזולת גבוהה הרבה יותר. רבקה חששה שגם באופן זה עלולה להיות פגיעה באליעזר. אמנם כלפי חוץ הכול נראה כשורה, אולם אליעזר עלול לחשוד שמא היא הציעה לו להשקות את הגמלים, כדי שלא לפגוע בכבודו, ובתוך תוכו הוא ירגיש אי נעימות מסוימת...
מה עשתה רבקה? היא אמרה: "עד אם כילו לשתות!" לא את המים שבכד בלבד היא תשקה לגמלים, אלא היא תשאב כדים רבים נוספים, וכך יתברר שכוונתה היתה להשקותם באמת ובתמים. היא תעמול ותטרח ללא ליאות, תשאב מים לכל הגמלים, ובלבד שתוכל למנוע פגיעה דקה מן הדקה בכבודו של אדם, שהיא כלל אינה מכירה.
לאחר עמידה כה מוצלחת במבחן, לא פלא הוא, שאליעזר התפעל מאותה נערה שגדלה במקום שבו גרו אנשי רשע, ולמרות זאת, נהירות לה סוגיות עמוקות בתורת החסד ובכבוד האדם.