מי מאיתנו אינו חולם לעצור לרגע את שטף החיים להרגע, לנוח, לעצום את העינים, ולחשוב... לנסות לחפש, לראות להבין ואולי לגעת... לגעת ברוח הרשמו לסדנה לפילוסופיה יהודית וחשיבה רוחנית
במחשבה היהודית המשפחה היא נקודת גן העדן האחרונה שעדיין קיימת ביקום, היא נחשבת לבית מקדש פרטי. במסגרתה מסוגלים בני הזוג, ובעצם גם חייבים, לטעום מאותה אחדות עילאית.
כדי לאפשר את הקשר בין שני אנשים שונים לחלוטין, יצר הבורא באישיותו של כל אחד מבני הזוג צרכים המביאים אותו להתקשר אל רעהו, וזאת למרות רצונו העז של כל אחד מהם בחופש ובעצמאות.
הליברליזם של ימינו כופר בעצם השוני שבין הגבר לאישה ומטיף לדרך חיים המתעלמת משוני זה. הליברליזם חוטא בסילוף טבע האדם ובכפיית רעיונות השוויון, בתחומי מציאות שאינם שייכים אליו כלל.
בני זוג שלא השכילו להבין שמטרת הנישואין היא קשירת קשר שיביא לאיחוד רוחני, לא זו בלבד שנישואיהם לא יהוו מסגרת של שותפות, אלא שהם עלולים להפוך לזירת התגוששות להשגת הישגים אישיים.
בני זוג נקשרים זה לזה על ידי מנגנונים רגשיים שנטע הבורא באישיותם. עליהם להבין, כי הציפייה שיאהבו אותו בלי שישקיע מאמץ ביצירת האהבה, היא ציפיית שווא. זהו נסיון-נפל ליצור קשר ללא הגורמים החיוניים שתפקידם להשפיע על בן הזוג לרצות בחיזוק הקשר.
הליברליזם מחק באמצעות רעיון השוויון הפשטני שלו את תודעת הייחודיות והפרטיות. נוצר בליל אנושי שאין בו 'שלי', ואין בו 'שלך', אין אסור ואין מותר, אין יחיד ואין כלל.
במגע אצורה עוצמה רבה הגורמת לאנשים לחוש קרובים זה לזה. המגע מגביר את האינטימיות בין שני אנשים שבאמת אוהבים זה את זה, אך הוא גם יכול ליצור תחושת קירבה דמיונית, שלמעשה אינה קיימת במציאות.