ערכים - יהדות וסמינרים
סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
היה שותף אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי מאמרים חגים ומועדים שבועות עשרת הדברות
מאמרים בנושא
סיפור מגילת רות
ערכים
הר סיני מקומו, טבעו ופלאיו
ערכים
מעמד הר סיני
ערכים
בימים ההם בזמן הזה - ככה זה היה
ערכים
נעים זמירות ישראל
ערכים
מאמרים נוספים
שאלות דומות
נתינת התורה על הר סיני
זאב גרינוולד
יציאת מצרים ומתן תורה
זאב גרינוולד
עשרת הדברות
ערכים ערכים
עשרת הדברות נחלקות לחמש מצוות שבין אדם למקום ולחמש מצוות שבין אדם לחברו. ההקבלה בין המצוות וסידרן מעלים רעיונות חשובים מכבשונה של היהדות.
עשרת הדברות נחקקו על שני לוחות הברית, והן מהוות מעין תמצית של כל מצוות התורה. ציוויים אלו מהווים בנין-אב ליתר מצוות התורה; ניתן לשייך כל אחת ממצוות התורה לאחת מעשרת הדברות.

עם זאת חובה להדגיש, שהתורה אינה מייחסת חשיבות או חומרה לעשר מצוות אלו, יותר מאשר למצוות אחרות; מטעם זה נדחה הניסיון להכליל את עשרת הדברות בנוסח התפילה היומי. כל מצוות התורה מחייבות את היהודי במידה שווה, ואין להעדיף אחת על פני רעותה.

אם נעמיק לעיין בעשרת הדברות, נבחין שיש להן סדר פנימי רב משמעות, סדר שממנו ניתן ללמוד רבות על מבנה מצוות התורה באופן כללי.

עשרת הדברות נכתבו על שני לוחות, והן מחולקות לשתי קבוצות, חמישה ציוויים לכל אחד משני הלוחות. הקבוצה הראשונה מכילה את המצוות הקשורות לתחום שבין אדם לבוראו (בין אדם למקום), ובקבוצה השניה מצויות המצוות שבין אדם לחברו.

המצוות שבין אדם למקום הן (שמות כ', ב'-י"ג):

אנכי ה' אלוקיך - הכרה במציאות אלוקים אחד ויחיד.

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני - איסור לעבוד כוחות אחרים או ליחס להם יכולת השפעה על הבריאה.

לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא - חובה להזהר בכבודו של שם אלוקים, לא להשבע בשמו שבועת שוא וכדומה.

זכור את יום השבת - חובת שמירת השבת, המעידה על בריאת שמים וארץ בששת ימי בראשית.

כבד את אביך ואת אמך - מצוה זו נחשבת כמצוה שבין אדם לבוראו! החובה לכבד הורים נובעת מהכרת טובה כלפי מי שטרח והשקיע את חייו בגידול ילדיו. באמצעות ההכרה בסמכות ההורים מחנך האדם את עצמו לקבל את מרותו של בורא העולם, שהכרת הטובה כלפיו מקיפה את כל קיומנו והוויתנו.

על הלוח השני חקוקות חמש מצוות שבין אדם לחברו:

לא תרצח; לא תנאף; לא תגנוב; לא תענה ברעך עד שקר; לא תחמוד אשת רעך, בית רעך וכל אשר לרעך.

נתמקד באחת המצוות: לכאורה, הציווי האחרון מעורר תמיהה: מדוע מצוות לא תחמוד שייכת לתחום שבין אדם לחברו? כלום נגרם נזק כלשהו לזולת כאשר אדם אחר חומד בלבו את רכושו? מהו איפוא העוול הנעשה בתחום זה, עד שהתורה מצאה לנכון להטיל איסור על מחשבות אלו?

מכאן ניתן ללמוד על ייחודיותן של מצוות התורה. בניגוד לחוק האזרחי, ציוויי התורה בתחום שבין אדם לחברו לא נועדו למטרת מניעת חיכוכים בלבד. התורה מעוניינת לחנך את האדם ולעקור מלבו את שורש הרע. גניבה, רצח ושאר הפשעים אינם מתחילים ברגע בו יוצא הפושע למשימתו. בדרך כלל האדם הופך לפושע בהדרגה, תוך כדי תהליך נפשי ממושך. כאשר נרקמת במוחו לראשונה התוכנית לבצע פשע, הוא שוקל היטב מחשבה רעה זו, ומסלק מעל עצמו את המחסומים הנפשיים המונעים ממנו מלפגוע בזולת. ברגע שקיימת מוכנות נפשית לרצח, הופך האדם לרוצח בכח; מכאן ועד הביצוע בפועל המרחק קטן. איסור "לא תחמוד" הוא השמירה על המחסום הנפשי. איסור "לא תחמוד" מהווה בסיס איתן לקיומם של יחסים תקינים בחברה. והשלכתו המעשית הינה רבת היקף.

עיון נוסף בעשרת הדברות שכאמור נחלקות לשני חלקים, מגלה פרט מעניין נוסף:

בשתי הקבוצות מצויה מצוה שהיא רעיונית בעיקרה. בקבוצה הראשונה המצוה היא: "אנכי ה' אלוקיך", ובקבוצה השניה: "לא תחמוד". מכאן לומדים אנו כלל גדול: מי שמשייך את תחום היחסים שבין האדם לאלוקים ללב בלבד, ואת תחום המצוות שבין אדם לחברו לעולם המעשה, אינו אלא טועה. בשני התחומים כאחד חייב להיות שילוב של מחשבה עם עשייה. העובד את אלוקיו בלבו בלבד, לא יצא ידי חובתו. גם זה השומר על יחסים טובים עם סביבתו, אולם אין הוא יודע להעריך אותה, גם הוא לא מילא את חובתו.

גם הסדר בו נכתבו עשרת הדברות מבליט את השילוב בין התחום הפנימי והמחשבתי של האדם לתחום המעשי. שתי המצוות, הראשונה והאחרונה בעשרת הדברות, שייכות לתחום הרעיוני, וביניהן נמצא תחום העשייה. המחשבה חייבת לתרום לקידום העשייה, ומאידך, על העשייה לרומם את המחשבה ולקשר אותה לבורא. קיים כאן מעגל שלעולם אינו נסגר. בתווך ניצב האדם שגם הוא לעולם אינו דורך במקום. אם זכה - הוא משתלם והולך, מתעלה ומשתפר, ואם לאו, הרי הוא נמצא בנסיגה מתמדת. עשרת הדברות מסמנות את הדרך העולה לכיוון הפסגה, לכיוון ההתקשרות לבורא, שהוא מקור הטוב והאושר כאחד.


לא נתקבלו תגובות לרגע זה
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
נושאים ראשיים
תוכנית המסע
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
ראש השנה
יום הכיפורים
צום גדליה
סוכות
שמחת תורה
חנוכה
עשרה בטבת
ט``ו בשבט
פורים
פסח
ספירת העומר
יום השואה
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום העצמאות
ל``ג בעומר
יום ירושלים
שבועות
בין המצרים
ט` באב
ט``ו באב
חודש אלול
השקפה ואמונה
היה שותף |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכנית המסע |  נושאים:  
RSS |  נוספים: