ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
שאלות דומות
גיור רפורמי
ערכים
התנועה הרפורמית
זאב גרינוולד
בנות דתיות
ערכים
הפרדת הלאום מן הדת
זאב גרינוולד
דתיים וחילונים
ערכים
היחסים בין חילונים לדתיים
השאלה

האם ניתן לשפר את היחסים ההדדיים בין חילונים לדתיים במדינה?


x

אם נרשמת בעבר לחץ כאן להתחברות
אם עדיין לא נרשמת לחץ כאן להרשמה
שמור למועדפים שמור למועדפים
תשובה מאת זאב גרינוולד

ניתן להתבונן בנעשה בעולם הדתי משתי עמדות תצפית שונות. נקודת התצפית הראשונה הינה נקודת תצפית חיצונית, רחוקה, ולרוב גם בלתי ישירה. אף אם למתבונן מנקודת תצפית זו יש יושר פנימי, הוא איננו מסוגל להבין את הנעשה בעולם הדתי. הוא ניזון מכלי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, ותדמית הציבור הדתי שם היא שלילית לחלוטין.

כלי התקשורת משתלחים בציבור הדתי בדרך חסרת רסן, ובגישה מכוונת הם יוצרים תמונה שלילית ומעוותת של ציבור זה. לשם כך הם משתמשים באמצעים שונים: הגזמה בתיאור תופעות שוליות, הבאת חצאי אמיתות והטלת רפש על ציבור שומרי המצוות כולו, עד כדי יצירת דמוניזאציה.

מאמרי "מומחים" יוצרים אווירת ריחוק ולעתים גם פחד מפני הבלתי נודע והמאיים. "תחקירים" מעוותים יוצרים תמונה של ניצול בלתי פוסק. במערך משומן זה לא ניתנת הזדמנות נאותה לתגובה, וכל קול דתי נחנק בעודו באיבו.

לאחר עבודה ממושכת ומאומצת הצליחו כלי התקשורת להפוך את דמותו של יהודי ירא שמים ושומר מצוות לדמות בלתי אהודה, לעתים אפילה ולעתים אפילו מאיימת. בעקבות תהליך זה נוצרה רתיעה מכל יהודי חרדי. הוא אמנם רק "מעז" ללכת ברחוב ולא לעשות מאומה, אולם הוא מזוהה אוטומטית עם דמותו של העסקן או איש הציבור החרדי, שהוצג אמש בטלביזיה מזווית ראיה שלילית או מגוחכת.

רבים מתושבי הארץ, צעירים ומבוגרים כאחד, אינם יודעים כמעט מאומה על אורח חייו של יהודי שומר תורה, על שאיפותיו ועל משאת נפשו. קטעי הידיעות שהוזנו בהם הינם לרוב מגמתיים, חלקיים ומעוותים. אילו השכיל העם להבין שהתקשורת הינה מגמתית בתחום זה, היה הדבר מפחית את מגמת הניכור שמגלה הציבור כלפי הדתיים.

גורם נוסף הוא העדר הרצון להפריד בין הפוליטיקה לבין חייהן האישיים של משפחות שומרות תורה ומצוות. מצויות בארץ רבבות משפחות שומרות מצוות, שחייהן מתנהלים ללא קורטוב של פוליטיקה. הן חיות את חייהן הפרטיים ומחנכות את ילדיהן ללא כל קשר לסחר-מכר הפוליטי.

אין לפרש כל מעשה של יהודי דתי כאקט פוליטי. אין לבחון כל מהלך כאילו הוא מכוון לפן הציבורי. אין ספק שרוב האוכלוסיה במדינה חפצה לחיות חיים פרטיים שקטים ושלווים ללא התבוססות בבוץ הטובעני של הפוליטיקה. דברים אלו אמורים בהדגשת יתר ביחס למשפחות הדתיות. עירוב התחומים בין דת ופוליטיקה, שרובו ככולו נכפה עלינו על ידי כלי התקשורת, חשוב לבטלו. הדבר ייטיב עם כולנו.

על כל אלו נוספת אווירת החשדנות ההדדית. רבים מבני הציבור הכללי מייחסים כוונות 'מסיונריות' לכל אדם דתי, וחוששים שמא מגמתו היא להחזירם בתשובה ולקרבם לשמירת המצוות. ולעומתם, רבים מהיהודים הדתיים מתבוננים בחשש ובחשדנות על החילוניים. הם חוששים שמא מעוניינים הם לפגוע בהם על ידי יצירת לחץ ציבורי שתוצאותיו קיפוח, מניעת זכויות, השמצות ועוד.

קיימת חשדנות הדדית שיתכן שיש לה בסיס עובדתי, אולם היא יצאה מכלל שליטה ואיבדה כל פרופורציה. אילו היינו מתייחסים לדברים בגודלם האמיתי והטבעי, היו החיים יפים יותר. אמנם יש להתייחס לחששות אך אין להגזים בהן, ויש להשתדל ללמד זכות ולהתבונן במבט חיובי על הזולת.

בעולם הרחב קיימת תופעה הצוברת תאוצה. עמים רבים מחפשים את שורשיהם - לומדים שפות עתיקות, חושפים תרבויות יסוד ועוד. בעמנו שונה המגמה לחלוטין. רבים, רבים מכירים את תרבות האינקה או את הנדידה המונגולית, בעוד שאינם יודעים כמעט מאומה על תרבותו העתיקה והמיוחדת של עמם.

בארה"ב קיימת הערכה טבעית לרבנים וליהודים שומרי מצוות. הם מתקבלים בציבור כמשכילים, מתורבתים, בלתי מזיקים וכבעלי מוסר גבוה. קיימת הפרדה מוחלטת ביניהם ובין מערכות ציבוריות שאינן קשורות אליהם באופן אישי. גם היחס לעולם הרוחני, לאמונה, לשמירת המצוות ולקיום אורח חיים דתי הינו יחס מתעניין עד חיובי. אין נוגדנים כלפיהם, והם מתקבלים בהבנה ולעתים אפילו באהדה.

כאן בארץ הכל שונה. שמירת המצוות (הפרטית) מדליקה את כל ה"פיוזים" של "שומרי החוק, השוויון והצדק". לעתים אפילו יהודי חרדי הפוסע לתומו ברחוב, מפריע, כאמור, לעיניים או לנשימת אויר צח...

אילו היינו מצליחים להראות שהחרדי אינו חושב כל היום כיצד "לעשוק" את הקופה הציבורית, אלא יש לו גם חיים עשירי תוכן – היה זה שכרנו. תהליך זה היה מקרב אותנו לאווירה הנעימה שמתקבלים בה היהודים החרדים בארצות רבות. באופן זה היה הרבה יותר נעים לגור בארצנו הקטנה, שכולנו חייבים לגור בה זה לצידו של זה.

יש לדעת, שלצד נקודת תצפית זו קיימת נקודת תצפית נוספת. הכוונה היא לנקודת תצפית קרובה, נקודה שאפשר להתבונן ממנה על המתרחש בציבור הדתי בעין בלתי משוחדת. מנקודת תצפית זו מתגלים תחומים רבים שאינם נראים מבחוץ: מערכת רעיונות המהווה בסיס להתנהגות הציבור, מסגרות חינוך מפוארות, משפחות מאוחדות ומאושרות, מגמות של הטבה, חסד ומסירות לזולת, מבט מפוכח על ההווה ותקוות גדולות לעתיד.

הדרך להקטנת הניכור תיעשה על ידי גישה ישירה לפרטים מתוך הציבור הכללי הגדול והדומם. רבים מבני הציבור הגדול והדומם גרים במרחק צעדים ספורים ממשפחות שומרי תורה ומצוות, אולם הם מעולם לא הכירו את היהדות ואת אורח חייה היכרות פנימית ועמוקה. לא אחת, לנוכח היכרות אישית עם יהודים חרדים, שומעים הערה: "הדתי שאני מכיר אינו דומה לדתיים הרגילים..." משפט זה ודומיו הנשמעים חדשים לבקרים, מורים שהיכרות קרובה מסירה מחיצות ומבטלת חששות ופחדים חסרי שחר.

חשוב להדגיש, כי אדם הנאמן לתורתו מנהל מסגרת חיים ערכית ומלאת תוכן, אולם אינו בדווקא "מסיונר פוטנציאלי". אין לחשוש ששיחה עם אדם דתי תנוצל להטפה או להחזרה בתשובה. לא "חוטפים" חילונים, ולא הופכים אותם לבני ערובה!

ייתכן בהחלט שהאדם הדתי יגלה רצון להרשים את שכנו לטובה ולהסביר לאיש שיחו את מגמת חייו, הוא גם ישתדל לקדש שם שמים ולהותיר טעם של "עוד", אולם מכאן ועד לתהליך בלתי הפיך של חזרה בתשובה רחוקה הדרך מאוד מאוד. חששותיהם של אנשים רבים לשוחח שיחה רצינית ומקיפה בענייני דת מעוררים תמיהה. מדוע הם פוחדים? האם מערך ההגנה שלהם בתחומי הדת הוא כה חלש?

עמי העולם נטלו נקודות חיוביות רבות מכבשונה של היהדות. חבל מאוד שדווקא בני עמנו חוששים להתקרב לארון הספרים היהודי, ארון שהפך למושג נעלה בעולם כולו.

הזיקה לעבר והבנת חשיבותם של הערכים היהודיים בני האלמוות, תסייע להקמת חברה טובה יותר, חברה שאינה פוחדת מעצמה, חברה המכבדת את עברה ופועלת למען עתידה ולמען עתיד בניה.

כולנו חיים בפיסת ארץ צרה זו, ונתקלים לא אחת איש ברעהו. לכן, מן הראוי שנפעל יחדיו למען איכות החיים הנפגעת קשות במצב הנוכחי. ויותר מכך, בני עם אחד אנחנו! מדוע נאפשר לשטן המחלוקת לרקד בינינו ללא כל הפרעה? מדוע ניתן לו ללבות את אש השנאה ולפעול כאוות רצונו? מדוע לא נשתדל לעצור ולו במקצת את קצב ריקודו? חובת השעה היא להתלכד ולומר למלאך המשחית: "הרף!"


שלח לחבר
עדיין לא נתקבלו תגובות
🗨
  הוסף תגובה
נושאים ראשיים
בריאות ותזונה
  • תהילים
  • תוכניות רדיו
  • פעילות ערכים
  • מושגים ביהדות
  • מוזיקה יהודית
  • יהדות וחברה
  • זהות יהודית
  • הטיפ היומי
  • מיסטיקה וקבלה
  • מדע ויהדות
  • זוגיות
  • תפילה
  • פלאי גוף האדם
  • סיפור לשבת
  • פיתוח האישיות
  • פרקי אבות
  • טעמי המצוות
  • בין ישראל לעמים
  • שבת
  • פרשת השבוע
  • אמונה ובטחון
  • חינוך ילדים
  • חגים ומועדים
  • השקפה ואמונה
  • תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
    משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  בריאות ותזונה |  נושאים:  
    RSS |  נוספים: