|
|
|
השאלה-יהודה
|
יש לי שאלה חשובה,
בתנ"ך נראה שהמרכז של התורה זה הנושא של בית המקדש, הקרבנות, העליה לרגל, וכל מה שמסביב. זאת אומרת שכאילו כל מה שאנחנו עושים היום זה לא התורה האמיתית, אז מה זה שווה? זה כאילו אומרים לנו לקיים את התורה, ואת הדבר הכי חשוב אנחנו לא יכולים לעשות.
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת נח גוטמן
|
שלום וברכה,
אתה נוגע בנקודה מאד מרכזית וחשובה.
מצד אחד, מאד קשה למדוד איזו מצוה יותר חשובה ואיזו מצוה פחות חשובה. גם השיטה של לפתוח תנ"ך ולגשש שם לפי חוש הריח שלנו, זו שיטה לא יעילה במיוחד. למשל - אם תנסה "לפתוח את התנ"ך" ולנסות לבדוק מה קורה לגבי החיים שלאחר המוות, אתה תראה שכמעט שאין לזה התייחסות. יש מקום אחד בתנ"ך ששם כתוב במפורש על חיים שלאחר המוות (לגבי שאול ושמואל עם בעלת האוב), אבל מירב הסיכויים שאם "תפתח את התנ"ך" לא תמצא את זה כל כך מהר... כל זה מראה לך, עד כמה השיטה של לנסות לראות את התנ"ך באופן עצמאי היא שיטה מאד מטעה.
אבל, אף על פי כן, אין ספק שלבית המקדש והקרבנות ישנו מקום מאד מרכזי בתורה.
האמת היא, שישנם שתי בחינות שונות של עבודת השם. יש את עבודת השם של האיש הבודד, ויש את עבודת השם של הציבור, הכלל, עם ישראל כולו עובד את אלוקיו. מרבית המצוות של האדם הפרטי אינם קשורות כלל לבית המקדש, אבל מצד שני, רוב המצוות הכלליות, שהמצוות שמוטלות על עם ישראל ככלל, קשורות לבית המקדש, חלקם באופן ישיר וחלקם באופן עקיף. בית המקדש הוא המקום שבו עם ישראל כולו עובד את השם באופן ציבורי, במקום מרכזי אחד.
ולגבי המצב שלנו כיום, ודאי שהוא מר מאד. אחרת לא היינו מתאבלים על בית המקדש כל כך הרבה.
אז מה אפשר לעשות? מה התפקיד שלנו כיום?
התשובה על זה כתובה בחז"ל - "מיום שחרב בית המקדש, אין לא לקדוש ברוך הוא אלא ד' אמות של הלכה בלבד".
מיום שחרב בית המקדש, התפקיד שלנו זה ללמוד תורה. זהו התחליף היחידי לעבודת בית המקדש.
בברכה,
נח.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
