לברכת המזון בנוסח: עדות המזרח, אשכנז, ספרד.

מִזְמוֹר לְדָוִד יי רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל-מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי: נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי-צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא-אִירָא רָע כִּי-אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן ראשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל-יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית-יי לְארֶךְ יָמִים:

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינת מִזְמוֹר שִׁיר: אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ. בְּכָל-גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי-תִשְׁפּט עַמִּים מִישׁר. וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים. וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ:

גָּבְרוּ חֲסָדָיו עָלֵינוּ וְלֹא כָלוּ רַחֲמָיו מִמֶּנוּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יי:

(אם אכלו שלושה או יותר ביחד יש לזמן)
המברך אומר: (בעשרה: רִבּוֹתַי) בָּרֵכוּ:
המסובים עונים: בָּרֵך:
המברך אומר:  נְבָרֵך (אם יש עשרה מוסיף: לֵאלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ:
המסובים עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ)  שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ: 
מי שלא אכל עונה: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ)  וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד: 

ברכת הזן:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ בְּטוֹב, בְּחֵן, בְּחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים. וְטוּבוֹ הַגָּדוֹל לֹא חָסַר לָנוּ, וְאַל יְחַסֵּר לָנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא זָן וּמֵזִין וּמְפַרְנֵס לַכֹּל. כָּאָמוּר, פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן: וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בִּרְיוֹתָיו אֲשֶר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יי, הַזָּן בְּרַחֲמָיו אֶת הַכֹּל:

ברכת הארץ:
נוֹדֶה לָךְ יי אֱלֹהֵינוּ וּנְבָרְכָךְ מַלְכֵּנוּ כִּי הִנְּחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָה טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, וְעַל שֶהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל תֹּרָתָךְ שֶלִּימַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶהוֹדַעְתָּנוּ:

בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים:
לחנוכה: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַפְּדוּת וְעַל הַפֻּרְקָן שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמֻנַּאי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְבַטְּלָם מִתּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וּמָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וּפוֹשְׁעִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וְעָשִֹיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ. וּלְעַמְּךָ יִשְרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.

לפורים: עַל הַנִּסִּים וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה. בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר כְּשֶׁעָמַד הָמָן הָרָע עַל עַמְּךָ בֵית יִשְׂרָאֵל וּבִקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם וְדַנְתָּ אֶת דִּינָם וְרַבְתָּ אֶת רִיבָם וְנָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם וְהֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. וְעָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם גָּדוֹל בְּעוֹלָמֶךָ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ פֶלֶא וְנִסִּים. כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּהֶם פֶּלֶא וְנִסִּים, כָּךְ עֲשֵׂה עִמָּנוּ נִסִּים וּגְבוּרוֹת בָּעֵת וּבָעוֹנָה הַזֹּאת.

וְעַל כֻּלָם יי אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְמָךְ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ, עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יי, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן:

ברכת בונה ירושלים:
רַחֵם יי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וְעַל יִשְֹרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָלַיִם עִירָךְ, וְעַל צִיּוֹן מִשְכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִיחָךְ תַּחְזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ:

בשבת קודש מוסיפים כאן "רצה והחליצנו":
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ. רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ.

בראש חודש וחול המועד אומרים "יעלה ויבוא":
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא יַגִּיעַ וְיֵרָאֶה יֵרָצֶה יִשָּׁמַע יִפָּקֵד יִזָּכֵר לְפָנֶיךָ זִכְרוֹנֵנוּ, זִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ זִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ זִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵית יִשְרָאֵל לְפָנֶיךָ. לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים.
בראש חודש: בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה
ביו"ט פסח: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בחוה"מ פסח: בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בשבועות: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.
ביו"ט סוכות: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בחוה"מ סוכות: בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם מוֹעֵד חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בשמיני עצרת: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם חַג שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַזֶּה.
בר"ה: בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
ביוה"כ: בְּיוֹם מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הַזֶּה.
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. פָּקְדֵנוּ בּוֹ לִבְרָכָה. הוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים, בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ. וּמַלְּטֵנוּ בוֹ מִכָּל צָרָה וְיָגוֹן וְשַׂמְּחֵנוּ בוֹ שִׂמְחָה שְׁלֵמָה כִּי אֵל מֶלֶךְ רַחוּם וְחַנּוּן אָתָּה.

וּבְנֵה אֶת יְרוּשָלָיִם עִירָךְ (בְּקָרוֹב) כַּאֲשֶר דִּבַּרְתָּ: בָּרוּךְ אַתָּה יי, בּוֹנֶה בְּרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.

ברכת הטוב והמטיב:
בָּרוּךְ אַתָּה יי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל, אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, קְדוֹשֵנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, הַמֶלֶךְ הַטוֹב וְהַמֵטִיב, שְבְּכֹל יוֹם וָיוֹם הוּא גּוֹמְלֵנוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכֹל טוֹב: (יש נוהגים להוסיף: הָרַחֲמָן יִמְלוֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֵד: הָרַחֲמָן יִשְתַּבַּח עַל כִּסֵא כְבוֹדוֹ: הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ:) הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹרֵי דוֹרִים: הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים: הָרַחֲמָן יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד: (יש נוהגים להוסיף: הָרַחֲמָן יַסְמִיכֵנוּ עַל הַכָּבוֹד: הָרַחֲמָן יִטַּע הַשָּלוֹם בֵּינֵינוּ: הָרַחֲמָן יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמוֹ: הָרַחֲמָן יִפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְלוֹמוֹ: הָרַחֲמָן יָאֵר עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָתוֹ:) הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִיְמוֹת הַמָשִיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא: מַגְדִּיל יְשוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדוֹרְשֵׁי יְיָ לא יַחְסְרוּ כָל טוֹב: הוֹדוּ לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: בָּרוּךְ הָאֵל הַמוֹשִׁיעַ:

יש נוהגים להוסיף:
מַה שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבעָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה. (אָמֵן). וּמַה שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה. (אָמֵן). כְּדִכְתִּיב וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְיָ: בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַייָ: בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד כִּי בְיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים: וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.