עקרון הבחירה החופשית מהווה בסיס לכל מערכת המצוות, שכרן ועונשן, כפי שניסח זאת הרמב"ם: "רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק - הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו... ואין מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזו דרך שירצה" (פרק ה' מהלכות תשובה).
לכל אדם קיימת הזדמנות לבצע מעשים טובים או רעים על פי בחירתו. כלשון הפסוק: "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" (דברים ל', י"ט).
יחיד ומבודד ביקום כולו עומד האדם, כאשר אין הוא כפוף לחוקי סיבה ומסובב. הבחירה הינה חופשית לחלוטין, ואינה כפופה לתופעה כלשהי שקדמה לה. לו נבעה הבחירה של האדם מסיבה שקדמה לה, כי אז לא היתה זו בחירה חופשית! עקרון הבחירה מנוגד לחוקי הבריאה. האדם בוחר מרצונו החופשי, ללא סיבה שמכריחה אותו לבחור.
למעשה, מפחיד לחשוב על עצמנו כעל מכונה טבעית, לחשוב שכל מעשינו מוכתבים על ידי תכונות שירשנו מהורינו או שחונכנו להן על ידי הסביבה. תחושתנו הסובייקטיבית הפנימית מכחישה זאת.
אילו ידע מי שמכיר אותנו היטב, לומר מראש ובוודאות מוחלטת מה נעשה וכיצד ננהג באותה מידת הדיוק שבה צופה הכימאי מה יקרה כאשר הוא יערב חומרים מסויימים, כי אז לא היתה לנו בחירה חופשית. אם התכונות הטבועות בנו הן הקובעות הבלעדיות של התנהגותנו, משמעות הדבר היא שאנו רובוטים חסרי יכולת החלטה!הבחירה החופשית אינה מתירה מעשים שליליים, היא רק מאפשרת את ביצועם. המציאות הרוחנית מורכבת ממסלול טוב, מומלץ ומועיל וממסלול שלילי ומזיק. האדם רשאי, כאמור, לבחור במה שלבו חפץ, אולם כאשר הוא בוחר בעבירות, הוא פוגע במו ידיו בקדושת נשמתו. בעקבות החטאים מתדרדרת נשמתו ומגיעה אל מחוזות העונש. כשם שמאכל מזיק גורם מחלות לאדם, כך גם מעשה מזיק פוגם בנשמתו. גם מאכל מזיק אסור לאכול, למרות האפשרות והיכולת לאוכלו.
בשורשו הרוחני של העולם קיים חוק רוחני האומר שמעשים טובים מצעידים את הבריאה לקראת שלמות, ומעשים שליליים פוגעים אנושות במהות הפנימית-רוחנית של העולם.
העולם כולו נפגע על ידי החטאים, והנפגע באופן מיוחד הוא האדם שביצע את החטא. לא מדובר רק בעונש. הגמול השמיימי במהותו אינו דומה לקנס על עבירות תנועה. הגמול הינו תוצאה ישירה של מעשי האדם. כשם שהשקיית פרח תביא באופן ישיר לפריחתו, כך גם מי שמקיים מצוות זוכה לצמיחה של שכר רב, גשמי ורוחני. שכר זה קשור בקשר בל יינתק למצוות עצמן.
תכונותיו הראשוניות של האדם מכוונות את הדרך האינדיבידואלית שלו לבחור. הן קובעות כיצד יהיה ביכולתו להמריא אל על, למרות מידות שליליות מסויימות המלוות אותו משחר ילדותו.
נתוני הפתיחה שונים מאדם לאדם. כל אדם ומאבקיו, כל אדם ולבטיו, אולם איש אינו יכול למשוך את ידו מחובת העבודה הרוחנית המוכיחה כי הוא נברא בצלם אלוקים, והוענקה לו נשמה ממעל. נשמה זו נושאת את חותם מקורה, את התכונה האלוקית המופלאה של חופש, חירות ואי כבילות לחוק סיבה-תוצאה.
הפעלת הבחירה החופשית מתוך רצון חופשי, מעלה אותנו לספירה אלוקית של על טבעיות ומאפשרת לנו להשתחרר מכפיפות לטבענו. רק השימוש בבחירה החופשית מוציא אותנו מדרגת נבראים כדומם, צומח וחי, ומעלה אותנו אל דרגתנו האמיתית: נושאי צלם אלוקים, המסוגלים להשתחרר מכבלי הטבע!
כל מצב שבו נתון האדם מכוון מלמעלה. כל קושי או רווחה, חסרון או שפע, אינם נתונים סתמיים. מטרת הסיטואציה היא להעמיד את האדם במבחן, במאבק אישי, לנסותו - היגבר או יחדל, היתעלה או חלילה ימעד.
העולם נברא במטרה לבחון את האדם. לפי תוצאותיו של הניסיון נקבע מעמדו של האדם וערכו. אם עמדת בניסיון - עלית מבחינת אישיותך, ואתה יכול לצפות ביתר בטחון לבואו של הניסיון הבא. אם, חלילה, נכשלת - הנמכת את קומתך הרוחנית, ואתה בלתי מוכן לקראת בואו של הניסיון הבא.
עבודתו הרוחנית של האדם והתחשבותו בחלק הנשמה שבו, תהיה חלקו האמיתי בתום ימיו. סיכום אמיתי של חיי האדם עלי אדמות הוא מיצוי היכולת הרוחנית שניטעה בעומק לבו ונשמתו.
|