ערכים - יהדות וסמינרים
  סניפי ערכים בארץ ובעולם סניפי ערכים בארץ ובעולם  
תרומות אודותינו צור קשר שאלות ביהדות סדרות לוח אירועים תמונות מאמרים הרצאות דף הבית
ראשי מאמרים חינוך ילדים חינוך ילדים
מאמרים בנושא
אמפתיה
ערכים
חינוך עם חיוך
ערכים
עולם ללא גבולות
ערכים
חינוך ילדים
ערכים
כך נכשלים בחינוך
אהרן לוי
מאמרים נוספים
שאלות דומות
דרך ארץ קדמה לתורה
ערכים
קשר בין הורים לילדים
זאב גרינוולד
הקניית ערכים
זאב קצנלבוגן
קשר טוב עם ילדנו
דוד ברוורמן
לשלוט או לחנך
זאב גרינוולד
חינוך ילדים
חינוך ילדים ערכים
רינת היא בת תפנוקים. לא היה דבר שחסכנו ממנה. היום רינת התרחקה מאיתנו ואין לנו שום השפעה עליה. רק כשהיא צריכה משהו, אז היא נזכרת בנו. מדוע זה קרה לנו?

חשוב להבין בבהירות את מטרותינו בחינוך ילדינו, וחשוב שבעתיים שנדע להעבירן לילד. הנחת היסוד היא שהילד אינו רק אובייקט שאנו מבקשים לחנכו. איננו שואפים ליצור אצל הילד מערכת התניות שבאמצעותן ידע כיצד להגיב במשך כל ימי חייו לכל מיני סיטואציות ובאמצעותן יוכל להיות טוב יותר, מצליח יותר ומאושר יותר. חינוך האדם אינו מתחיל ואינו מסתיים במה שהשקיעו בו הוריו. החינוך שהילד מקבל בילדותו מקנה לו ארגז כלים שבו ישתמש כדי לחנך את עצמו בבגרותו ולהתקדם בחיים לפי אישיותו.

עיקר עבודת החינוך היא להביא את ילדינו לחנך את עצמם. ניתן לעשות זאת על ידי שנסייע לילד להבין מהן מטרות החינוך שאליהן כדאי לשאוף, ועם זאת, להביא אותו לכך שיוכל לעמוד בכוחות עצמו וירצה להמשיך לחתור לקראת מטרות אלו. רק כאשר יפעלו ההורה והבן מתוך רצון משותף, הם יוכלו להגיע לתכלית החינוכית.

כל שותפות מבוססת על אימון ועל כבוד הדדיים. אימון ברצונו הטוב של השותף וכבוד מפאת היותו שותף שווה ערך. בעל ואשתו נותנים אמון זה בזה, כי לכל אחד מהם מטרה לבנות את ביתם המשותף, ואיש מהם אינו מחשיב את עצמו עיקר ואת השני טפל. גם שותפים בעסק מאמינים זה לזה, שאכן כל אחד משקיע את כוחו לטובת העסק ונותן לחברו את חלקו. אפילו שיתוף פעולה קצר דורש אימון. אדם שפונה לרופא נותן בו אימון שיעשה את כל מה שבאפשרותו כדי לרפאותו. לא ייתכן קשר בין שני אנשים ללא אימון הדדי.

כלל זה נוהג במיוחד בהשפעה חינוכית. רק כאשר האב פונה לבנו מתוך אימון שהוא אכן רוצה להתקדם, וקורא לו לתת את ידו להצלחתו, יכולה להרקם מערכת יחסים המקדמת את הבן. כשהאב מתייחס לכוחות הטוב הקיימים בבנו ומכבדו כשותף שווה ערך, הוא מקנה לו כוח להתחיל לצעוד בדרך זו.

אובדן קשר בין הורים לילדיהם - מקורו בחוסר אימון. כאשר הורים אינם מאמינים לילדם שהוא אכן רוצה להתקדם ולהיות טוב יותר, ואפילו חושדים בו שכוונתו להתנגד ולהזיק, הילד אינו מאמין שהוריו פועלים לטובתו. ואז, במקום מערכת קשר והשפעה חינוכית, באה מערכת לחצים המפעילה את הילד בעל כורחו.

כדאי לומר בכל הזדמנות: 'אנחנו'. יש לפעול מתוך התחשבות ברצונו ובדעתו של הילד ולהתייחס אליו בכבוד. הנהגה זו תביא לחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם. הורים המתנהגים כלפי ילדם בזלזול ואומרים: 'הוא לא יוצלח', 'מה הוא כבר מבין', 'מה זה משנה מה הוא אומר', עוצרים את התקדמותו של ילדם במקום לקדמו. ילדים כאלה עלולים לפתח במשך הזמן רגשות טינה וריחוק מהוריהם.

את תחושת האימון והכבוד או את אי תחושת האימון והכבוד, אנו מעבירים לילדינו בהתנהגות היום יומית על ידי תגובותינו לדעותיהם ולהבעותיהם השכליות והרגשיות. התייחסות מכובדת לדברי הילד באה לידי ביטוי בהקשבה. כשאנו מקשיבים לילד, הוא חש שאנו באמת רוצים את טובתו, וכתוצאה מכך הוא מאמין שלו ולנו מטרה משותפת. באופן זה נוכל גם להדריכו לחיים, לסייע לו לעצב את השקפתו ולבנות סולם ערכים, והוא ישמע לנו כאוהב ולא חלילה כאויב.

הקשבה דורשת לימוד והשקעה. אם נבדוק את עצמנו נגלה שבדרך כלל אנו מחכים בקוצר רוח שהילד יסיים לדבר, כדי שנוכל להגיד את מה שיש לנו לומר לו. לעתים אין לנו סבלנות להמתין עד שיסיים לדבר, כי אנו כבר מבינים את שברצונו לומר לנו ואנו קוטעים אותו. הילד מייחס את קטיעת דיבורו לחוסר רצוננו לשמוע את דבריו, ולא להבנתנו העמוקה. ניתן לראות זאת גם על פניו של ילד קטן.

לא תמיד פתיחותו של הילד היא תהליך מודע או מכוון. רגשותיו של ילד קטן שמתחיל לדבר, מתעוררים בזה אחר זה באופן אסוציאטיבי. הוא מדבר על משהו, וזה מזכיר לו משהו אחר, והדבר האחר מזכיר לו עוד דבר. כך הם עלולים לנפח את תחושותיהם ולהוציאן מכל פרופורציה. חשוב לזכור שהשיקול השכלי השולט על דעתנו הוא המעניק את הפרופורציה. לילדים עדיין אין שיקול שכלי. חוסר הפרופורציה אצלם הוא בגדר מציאות, ולנו, כהורים, אין זכות לשלול את רגשותיהם.

רבי ישראל מסלנט אומר שצערו של ילד שהטביעו לו ספינת משחק בשלולית של מים, שקול לצער של קברניט שספינתו טבעה בים. אם המקשיבה לילדיה, יודעת שאכן זה כך. גם אם קל להתפתות ולבטל את דברי הילד במחי יד, מתוך חוסר התייחסות רצינית, נדע שבכך אנו סוגרים את ערוצי התקשורת איתם. עלינו לשקול בזהירות את תגובותינו. ראשית, יש להתייחס בצורה רצינית ומכובדת לדברי הילדים, ואפילו לתלונותיהם. אנו נדרשים לנהוג עם ילדינו בצורה שבה היינו רוצים שינהגו כלפינו.

אם לא נתייחס ברצינות הראויה לדיבורי הילדים, מתוך מחשבה שהם אינם חשובים, יבוא הנזק הגדול לידי ביטוי בשנות הנערות. בתקופה שנרצה לדעת את המתרחש בליבם ולהבין מהם הרגשותיהם ורצונותיהם, יהיו השערים נעולים בפנינו.

כאשר ילד קטן חוזר מהגן פגוע כי הציקו לו, או כשילד בוכה במר נפשו על שקיבל פרס 'לא שווה' מהמורה, או כשילדה מרגישה שחרב עליה עולמה כי אבדה לה מדבקה מהאוסף, נעניק להם את מלוא תשומת הלב. נעשה זאת עם כל שפת הגוף ונתאזר בסבלנות לשמוע את דבריהם עד הסוף. לאחר שסיים הילד את דבריו, ננסה לומר בכמה מילים את מה שאמר במשפטים משלנו, והילד ירגיש שהבנו אותו.

חשוב להדגיש שעדיין נתון נעלם הוא אם אנו מסכימים עימו ועם תחושותיו. להבין, אין פירושו להסכים. להבין פירושו שאני מבין את תחושותיך, אבל המציאות מכתיבה אחרת. כל תגובה שנגיב מאוחר יותר, תתקבל אצלו כתשובה שקולה. גם אם יקשה עליו לקבל את דברינו, הוא לפחות לא ירגיש שהחלטנו כך מחוסר התחשבות בו.

קשרים רבים בין הורים לילדיהם נקלעים לקשיים ולמשברים, כיוון שצד אחד אינו יודע לכבד ולתת לגיטימציה לזכותו של הצד השני להרגיש ולחשוב באופן שונה ממנו. הורה שאינו מודע ואינו מכיר בזכות זו, מעיד על עצמו שאינו מוכן לקבל את המהות האנושית של בני האדם שמטבעם נוצרו כבריות בעלי תכונות, נטיות, דעות ותחושות שונות.

כאשר אנו מדברים עם חבר ואיננו מצליחים לסיים משפט לפני שהוא קוטע אותנו ודוחה את דברינו, נגיע מיד למסקנה שאדם זה אפילו לא ניסה להבין את דברינו. בהתאם, ילדינו עדיין לא הספיקו לחזק את ביטחונם העצמי, והם רגישים יותר ומושפעים מתגובות הסביבה. לכן, עלינו, כהורים, לנהוג במשנה זהירות בתגובותינו לרגשותיהם, לדעותיהם או לרצונותיהם, גם כשהללו נוגדים את דעתנו.

ולגופה של השאלה. הענקת כל חללו של עולם לילד, עדיין אין פירושה שמבינים אותו, שמקשיבים לדבריו או שמעוניינים בקידום אישיותו. העובדה שכאשר בגרה הילדה, ואז הרימה עוגן והפליגה לדרכה, מוכיחה שגם בילדותה, בזמן הענקת הפינוקים, לא חדרו ההורים לאישיותה ולא יצרו עמה קשר נפשי עמוק. לכן, חשוב יחד עם ההענקה הגשמית, להעניק גם את הלב, ואז תהיינה תוצאות ברוכות גם כאשר היא תתבגר ותעמוד ברשות עצמה.



נתקבלו 1 תגובות
הדפס
שלח לחבר
הוסף תגובה
מאמר מקסים! זה לא פשוט בכלל לישום אבל נכון ומניב תוצאות חשובות שאין כמותן!!!תודה.

נושאים ראשיים
תהילים
תוכניות רדיו
פעילות ערכים
מוזיקה יהודית
יהדות וחברה
זהות יהודית
הטיפ היומי
מיסטיקה וקבלה
מדע ויהדות
זוגיות
תפילה
פלאי גוף האדם
סיפור לשבת
פיתוח האישיות
פרקי אבות
טעמי המצוות
בין ישראל לעמים
שבת
פרשת השבוע
אמונה ובטחון
חינוך ילדים
חגים ומועדים
השקפה ואמונה
הרצאות דומות
יסודות החינוך
יחיאל יעקובזון
שמונה כללים בחינוך
מיכאל לסרי
ילדים זה ברכה
מיכאל לסרי
הדיסוננס הקוגנטיבי
יחיאל יעקובזון
חינוך למשמעת - כיצד ? - פרק 1
כללי יסוד
צביאלי בן צור
תרומות |  אודותינו |  צור קשר |  שאלות ביהדות |  סדרות |  לוח אירועים |  תמונות |  מאמרים |  הרצאות |  דף הבית |  תפריט ראשי:  
משל ונמשל  |  השקפה ואמונה  |  חגים ומועדים  |  חינוך ילדים |  אמונה ובטחון |  פרשת השבוע |  שבת |  בין ישראל לעמים |  טעמי המצוות |  אקטואליה יהודית |  פרקי אבות |  פיתוח האישיות |  כללי |  סיפור לשבת |  פלאי גוף האדם |  תפילה |  זוגיות  |  מדע ויהדות |  מיסטיקה וקבלה |  הטיפ היומי  |  זהות יהודית |  דת ומדינה |  יהדות וחברה |  בית המקדש וגאולה  |  בחירה חופשית  |  שבת |  שאלות כלליות  |  מוזיקה יהודית |  מושגים ביהדות |  פעילות ערכים |  תוכניות רדיו  |  תהילים |  אקטואליה וחדשות |  נושאים:  
RSS |  נוספים: