|
|
|
|
|
וישב
יוסף היה רועה צאן, כמו שאר אחיו. יעקב, אהב אותו יותר מכל בניו ותפר לו כתונת פסים מיוחדת. יוסף מספר לאביו יעקב דברים רעים על אחיו, האחים מקנאים ביוסף ושונאים אותו בגלל היחס המיוחד והמועדף שהוא מקבל מאביהם.
יוסף מספר לאחיו את חלומותיו המשונים. בחלומו הראשון הוא רואה אחת עשרה אלומות שיבולים, המייצגות את אחד עשר אחיו, משתחוות לאלומה שלו. כמובן שהאחים מתרגזים כשהם שומעים שאפילו בחלומותיו הוא החשוב והמועדף, וכל השאר משתחווים לו.
כאילו על מנת להכעיס, הוא מספר להם על חלום נוסף שחלם, ובו השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. בשלב הזה אפילו אביו האוהב כועס עליו ונוזף בו: "וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?!"
בשלב הזה לאחים כבר ממש נמאס מאחיהם הקטן המפונק והמתנשא.
וכאשר מגיע יוסף לבקר את אֶחָיו בעמק דוֹתָן, הם מתנכלים לו ומשליכים אותו לבור, ולבסוף מוכרים אותו לעבד. יוסף מגיע לבית פּוֹטִיפָר במצרַיִם, ומנהל את משק ביתו.
אשתו של פוטיפר חושקת ביוסף יפה התואר, ומנסָה לפַתּוֹתוֹ. יוסף בורח ממנה, והיא מאשימה אותו בפיתוי. על זאת הוא נלקח לבית הסוהַר. שם פוגש יוסף את שַׂר המַשְׁקִים ושר האופים, המספרים לו על חלומותיהם. יוסף פותר את החלומות. המאורעות אכן מתרחשים כפי שניבא אותם יוסף.
גם על יהודה ותמר מסֻּפָּר בפרשה. וכן על התאומים שנולדו מהם, פרץ וזרח.
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
