|
|
|
השאלה
|
|
מה הסיבה שבכל שנה מחדש אבלים מי"ז בתמוז עד אחרי תשעה באב?
|
|
|
|
|
שמור למועדפים
|
|
|
|
תשובה מאת זאב גרינוולד
|
הבכי, אותו אנו בוכים בתשעה באב, מבטא את הקשר הבלתי פוסק עם הבורא. קשר זה הולך ומתחדש, למרות החורבן שאירע ביום זה. החורבן לא קטע את הקשר באיבו.
הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב נקבעו בלוח השנה היהודי כימי אבל וצער על צרות שאירעו לעם ישראל, בעיקר על חורבן שני בתי המקדש הראשון והשני. סופם של ימים אלו הוא צום תשעה באב.
מדוע אנו מתאבלים מדי שנה מחדש? בדמעות טמונה סגולה ייחודית. הדיבור הוא שפת המוח, ואילו ללב יש שפה אחרת. לב האדם עמוק הוא בכדי שתוכלנה מילים להביע את המתחולל בפנימיותו. לעומת זאת, הבכי מבטא את הרגשות הפועמים בעומק הלב, רגשות שאין אפשרות להביע אותם בשפה אחרת.
בית המקדש לא חרב ביום אחד. היה זה סופו של תהליך ארוך שהחל מאות שנים קודם לכן. ערב כניסתם של בני ישראל לארץ המובטחת, נתקפו אבותינו בייאוש ובחוסר ביטחון באלוקים. כאשר הם שמעו שבארץ כנען מתגוררים ענקים גיבורים, היושבים בערים בצורות. באותה שעה הם החליטו שהכיבוש הינו בלתי אפשרי. בליל תשעה באב של אותה שנה ישבו בני ישראל ובכו על מר גורלם. בכי זה ביטא את הרגשת הפקפוק וחוסר הוודאות שחדרה עמוק ללבם, וגרמה לקרע בינם לבין אביהם שבשמים.
גם לאחר דורות רבים, עדיין לא נתאחה הקרע. בנבכי הלב, במקום שיש קושי להיגיון ולמחשבה לחדור, המשיכה לשכון תולעת הספק, כאשר היא מכרסמת ללא הרף. אט אט נתן ספק זה את אותותיו גם מבחינה חיצונית. הפסלים שהחלו להופיע בבתי ישראל בסוף תקופת בית המקדש הראשון, היו עדות ברורה לכך שהאמונה בא-ל אחד התערערה.
חורבן בית המקדש לא היה עונש בלבד. מטרתו היתה לעורר את הלב שהפך לאדיש. הוא חשף את המצב לאשורו. הוא בא לנפץ את האשליה שהשכינה עדיין שוכנת בתוכם, בתוך לבו של כל אחד מישראל. המסר היה ברור, נאמר לעם: אם אמנם חפצים הנכם בקיום הברית עם אלוקים, עליכם לתקן לא רק את מעשיכם, אלא גם ובעיקר את פנים הלב שלכם.
הבכייה משמשת, איפוא, כאמצעי להחדיר לפנימיות נפש האדם את משמעות החורבן, את הקרע הרוחני שנוצר בינו לבין בוראו ואת ריחוקו מבורא עולם. בכך נוטע הבכי מחדש את האמונה באלוקים.
ואמנם, מיד לאחר תשעה באב מתחילה תקופת נחמה, תקופה בה קוראים אנו מדי שבת בשבתו פרקי נחמה מנבואת ישעיה, נביא הנחמה. באותה שעה, כאשר הלב יוצא מאדישותו, מתחדשת גם התקוה לבואה של הגאולה, תקוה חזקה שבכוחה לקרב את הגאולה למצפים לה ולמייחלים לבואה.
|
|
|
|
|
|
|
הרשם עכשיו!
