שלום וברכה, א. שמעתי שהעולם שלנו יהיה קיים מקסימום 6000 שנה, ואם עד אז לא תיהיה הגאולה יחרב העולם, אם כך מתי יהיה בית המקדש השלישי? ב. בית המקדש השלישי לא אמור להחרב , האם הוא יהיה קיים לנצח? אם כן מתי ניהיה בעולם הבא?

-בגמרא מובא בשם רב קטינא שהעולם יתקיים 6000 שנה אלפיים תהו אלפיים תורה ואלפיים משיח. הרעיון שהעולם הוא ששת אלפי שנים נזכר גם בספר החיצוני חזון ברוך פרק מ' ובספר חנוך פ"ג ופל"ג.

הרמב"ם במורה נבוכים ח"ג כז' כתב שהאמירה שהעולם יתקיים 6000 שנה היא דעת יחיד, כנראה משום הכלל שחישובי קיצים הם רק אופציה ולא מוחלטים, וגם קץ זה עצמו אמרו עליו בגמרא "ובעוונותינו יצאו מה שיצאו", שאלפיים תורה ואלפיים משיח לא התקיימו כמתואר.

ראה גם בשו"ת הרשב"ש סי' ג' עמ"ש שית אלפי הוה עלמא וחד חרוב "אם עתיד ליחרב או לא אינו מזיק להאמונה אך צריכין אנו להאמין שיש לה' היכולת להחריבו ואתה האמן בזה מה שתרצה".

ובספורנו דברים י' יד' שהארץ והשמים לא יפסדו וכ"כ בעוד מקומות.

לגבי הזמנים והעתים של הגאולה ואורכה, הרבה חכמים חשבו את הקץ, ולא התגשמו הדברים, כדוגמת חשוב הקץ של ספר הקנה ושל הזהר פ' תולדות שכבר עברו, וכן קרה לדברי הרבה חכמים בזה כמו הקץ שכ' הרס"ג, ומ"ש אברבנאל בפי' דניאל, ורלב"ג בפי' דניאל לה"א קיח, ומ"ש המלבי"ם בפי' דניאל שכולם עברו, [וכן מ"ש הרמב"ם באגרת תימן שתחזור הנבואה ד"א תתקע' כבר עבר, וכן מ"ש הרמב"ן בראשית ב' ג' כבר עבר, וכן מ"ש ר' בחיי פ' בראשית כבר עבר, ועי' בצידה לדרך ה' ג' ד' "אם גדולים וגאונים קצבו זמן גאולה כרס"ג ר' שלמה בעל הפרושים ורמב"ן הכריח אותם הזמן לחזק לב נמהרים"], וראה ב"ר צו' ב' "שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונכסה מהם יעקב ודניאל".

מלבד זאת למאמר הנ"ל ישנן פרשנויות שונות:

המגיד של ב"י (פ' בהר) סובר שחד חרוב היינו חרוב מיצה"ר, כנראה בעקבות הרקאנטי שם ועקדה סוף שער ד'.

המאירי בהקדמת אבות מפרש וחד חרוב הוא צרות רבות באלף הששי, וכ"כ ר' בחיי פ' בהעלותך שהוא חורבן חלקי וכ"כ אברבנאל בס' מפעלות אלהים.,

ובשל"ה ח"א יח. מפרש חד חרוב שלא יהי' נשמות חדשות ולא שיחזור לתהו ובהו.

ובהגהות לתולדות אדם בית דוד מג' כתב השל"ה כי חד חרוב היינו שראוי שישבתו הפועלין ממלאכתם.

ומהרש"ל בס' מנורת זהב טהור כ' חד חרוב היינו כליה גדולה באומות העולם חוץ מישראל.

ועי' בראשית ח' כב' מפרש המקרא "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו" שיש לארץ ימים קצובים, והוא פרוש חדש ומופלא לא הביאוהו רבותינו, ולפי השיטה השניה הוא בדיוק להיפך דהיינו כאומר "כל ימי הארץ זרע וקציר וכו' לא ישבותו עוד", ומשמע שלא ישבותו לעולם.

-לגבי עולם הבא, לפי המתואר בשלב מסויים יחיו המתים ובשלב לאחר מכן המציאות כולה תיהפך לרוחנית, לא שתיחרב אלא שתזדכך.